רפואה משלימה

משרד הבריאות מפרסם נייר עמדה: נזקי המזון המהיר

המזון המהיר כשמו כן הוא, מוכן ונאכל במהירות מרביתו מעובד ומכיל כמות גבוה של קלוריות ליחידת אכילה ו/או כמות גבוה של מלח ו/או שומן ו/או סוכר ומעט סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. ערכו התזונתי של המזון המהיר נמוך ולעיתים קרובות קשור להגדלת הסיכון לתחלואה. דוגמאות למזון מהיר ומזון מעובד ואולטרה מעובד: המבורגרים, צ’יפס, שניצלונים, גלידות, פיצות, חטיפים, שתיה מתוקה.

המזון המהיר עשיר בשילובי טעמים מוגברים שלא קיימים בטבע וחלק ממנו מוגש בלווי כמויות גדולות של רטבים, כגון לחמניות וצ’יפס, העשירים בקלוריות, בסוכר ובשומן. המרקם של המזון המהיר הוא מרקם שאינו דורש לעיסה ועל כן אוכלים אותו מהר ופחות מרגישים תחושת של שובע. דפוסי האכילה של מזון מהיר כרוכים באכילה מהירה ממוצעת של 7-10 דקות ועל כן לא מאפשרים לשבוע. תחושת השובע מגיעה רק אחרי 20 דקות ולכן נוטים לאכול כמויות גבוהות של מזון מעבר לצרכים הגופניים. 

מעבר לסיכון בהשמנה יש סיכון בחסרים תזונתיים מה שנקרא “רעב נסתר” . כלומר, חסרים של ויטמינים, מינרלים ואף חלבון בעודפי קלוריות באכילה של חטיפים ומזון מהיר.

כל הרעיון של אוכל מהיר הוא לאכול מהר ללא סכין ומזלג וליד שולחן אלא בישיבה מהירה או בעמידה בדרכים וללא סיגול של הרגלי אכילה בריאים של אכילה משפחתית ליד שולחן.

מחקרים מראים כי אכילה מרובה של מזון מהיר גורמת להשמנה, סוכרת מחלות לב וכלי דם כולל יתר לחץ דם, כאבי ראש, פצעי בגרות, מחלות דלקתיות של המעי כגון מחלת כרון, הפרעות למידה והתנהגות, דכאון ועוד(1,2,4-12).

מחקרים מראים גם כי אכילה של מזון מהיר בקרב ילדים מרגילה אותם לאכול אוכל מהיר ולוותר על מזון בריא כגון פירות ירקות, דגנים מלאים וקטניות ועל כן מהווה גורם סיכון משמעותי להשמנה על שלל תוצאותיה(3,5,6).

השיטה של המזון המהיר, שבה בתוספת של מעט כסף מגדילים את המנה, גורמת לאכילה של כמות קלוריות מאוד גדולה – הרבה מעבר למתוכנן. בנוסף אכילה של מזון מהיר מלווה לרוב בשתיה מתוקה שאף היא מכילה כמות גבוהה מאוד של קלוריות ללא כל ערך תזונתי.

כמו כן עלות הסלט באופן יחסי גבוה לעומת שאר מרכיבי הארוחה ואיננו חלק מהארוחה לילדים ועל כן יש מיעוט של בחירה בו ( 13). כמו כן חלק מרשתות המזון המהיר מגישות סלטים בעלי ערך תזונתי נמוך, המכילים לא מעט קלוריות הנובעות מרטבים, קרוטונים מטוגנים ועוד (14).

לכן, ההמלצה היא להעדיף לאכול בבית – אכילה של אוכל המוכן או מבושל בעיקר ממזון לא מעובד טבעי, אכילה משפחתית ליד שולחן והעדפת התזונה הים תיכונית שמכילה: ירקות ופרי בכל ארוחה, דגנים מלאים, קטניות, לחם מדגן מלא, מוצרי חלב דלי שומן או תחליפיו, ביצים , דגים, מעט בשר ושתיה של מים, תה, קפה וחליטות.

מקורות

1.    http://www.healthline.com/health/fast-food-effects-on-body

2.    Niewiadomski O, Studd C, Wilson J, Williams J, Hair C, Knight R, Prewett E,Dabkowski P, Alexander S, Allen B, Dowling D, Connell W, Desmond P, Bell S.Influence of food and lifestyle on the risk of developing Inflammatory Bowel

               Disease. Intern Med J. 2016 Apr 5.

3.    Ortiz SE, Zimmerman FJ, Adler GJ Jr. Increasing public support for food-industry related, obesity prevention policies: The role of a taste-engineering frame and contextualized values. Soc Sci Med. 2016 Mar 8;156:142-153.4.    León-Muñoz LM, García-Esquinas E, Soler-Vila H, Guallar-Castillón P, Banegas JR, Rodríguez-Artalejo F. Unhealthy eating behaviors and weight gain: A prospective study in young and middle-age adults. Obesity (Silver Spring). 2016 Mar 31.5.    Kim SY, Sim S, Park B, Kong IG, Kim JH, Choi HG. Dietary Habits Are Associated With School Performance in Adolescents. Medicine (Baltimore). 2016 Mar;95(12):e3096.6.    Kim SY, Sim S, Park B, Kong IG, Kim JH, Choi HG. Dietary Habits Are Associated With School Performance in Adolescents. Medicine (Baltimore). 2016 Mar;95(12):e3096.7.    Chang MW, Brown R, Nitzke S. Fast Food Intake in Relation to Employment Status, Stress, Depression, and Dietary Behaviors in Low-Income Overweight and Obese Pregnant Women. Matern Child Health J. 2016 Mar 14.

8.    Antonios T, MacGregor GA. Salt-more adverse effects. Lancet 1996;347:250-252. Birch LL, Fisher JO. Development of eating behaviors among children and adolescents. Pediatrics 1998;101:539-550.

9.    Brownell K, Liebman B. The pressure to eat: why were getting fatter. Nutrition Action Healthletter 1998;25:3-10.

10.  Corcoran L, Hurley J. Meals to go. Nutrition Action Healthletter 1998;25:12-15.

11.  Glanz K, Basil M, Maibach E, Goldberg J, Snyder D. Why Americans eat what they do: taste, nutrition, cost, convenience, and weight control concerns as influences on food consumption. JADA 1998;98:118-127.

12.  Kimm S. The role of dietary fiber in the development and treatment of childhood obesity. Pediatrics 1995;96:1010-1015.

13.  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000697690

14.  http://abcnews.go.com/GMA/story?id=125108&page=1

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

  • מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

    מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Metabolic Syndrome and Obesity עולה קשר בין ריכוז גבוה יותר של ויטמין A בדם ובין סיכון גבוה יותר לסוכרת הריונית, גם בנוכחות ערכי ויטמין A בטווח התקין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין רמות ויטמין A ובין הסיכון לסוכרת הריונית אינו מובן היטב ואין מחקרים פרוספקטיביים בנושא. […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של “שבירת מיתוסים”. היום נדבר על נושא חשוב ביותר – השמנה בילדים ובמבוגרים. פרופסור רז דן בשאלה מדוע השמנה בילדים רק ממשיכה לעלות, נדון בסיבה שהטיפול במגפת ההשמנה נכשל ומתי שומן עודף הוא דווקא יתרון. הצטרפו אלינו לפרק חשוב, מלמד ומלא בתובנות! בואו נתחיל! בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Leukemia and Lymphoma עולה כי סרקופניה הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם לימפומה ומלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-התקדמות מחלה ובשיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר בחולים לאחר השתלת מח עצם ובגברים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות אודות הקשר בין סרקופניה ולימפומה. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה