רפואה משלימה

אמפתיה והיגיון מתחרים, מי צודק? /מאת ד”ר דינה ראלט (כמוני)

http://www.camoni.co.il

למה ניתן להוליך שולל בקלות גם את הכי חכמים ורציונליים? ולמה כשאנחנו מנתחים מערך אנחנו לא מתחשבים ברגשות שזה יוליד?

נראה שהנוירונים במח המפעילים אמפתיה מדכאים את פעילות הנוירונים האחראים על ניתוח אנליטי וההפך. 

בזמן מנוחה הפעילות המוחית משוטטת בין הרשתות האנליטיות והרשתות החברתיות אבל כשמציגים לנו מטלה אנחנו בוחרים במעגלים שנראים לנו יותר מתאימים.

זה המחקר הראשון שהראה בפועל דרך הפעילות המוחית שיש מגבלות ואנחנו לא מפעילים בו זמנית את שתי הגישות.  

ברמה מסוימת הרשת האמפתית והרשת האנליטית הן אקסקלוסיביות זו מזו במח.

את זה הראו בעזרת צילומי fMRI במח של אנשים שקיבלו מטלות עם אופי שונה, דהיינו חברתיות או אנליטיות.

הצילומים הראו שפעילות המח עוברת מקבוצת נוירונים אחת לאחרת בהתאם למטלה אבל לא נשארת בשתי הקבוצות בו זמנית.

אתם מכירים את תמונת הארנב/ברווז? בצורה מצומצמת מיגבלה אופטית כמו בתמונה מתארת מצב דומה, מעניין מתי אנחנו רואים ארנב ומתי ברווז בתמונה? שימו לב שאתם יכולים לבחור איזה חיה לראות אבל לא לראות את שתיהן בו זמנית.

במחקר גייסו 45 סטודנטים ובחנו את פעילות המח שלהם ב- fMRI במשך 10 דקות, 5 פעמים. בין הבדיקות הראו להם באופן אקראי 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו והם נתבקשו לחשוב איך הם היו מרגישים ועוד 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו בהם נתבקשו לפתור בעיות פיסיקליות למחשבה.

אחרי קריאת השאלה או ראיית סרטון הוידאו, הסטודנט נתבקש לענות תוך 7 שניות על שאלת כן או לא לעניין. כל מושב ב- fMRI כלל 27 שניות של מנוחה בהן נתבקשו הסטודנטים להתבונן בצלב אדום על המסך שמולם.

הפעילות ב- fMRI הראתה שחשיבה על שאלות חברתיות ניטרלה את איזורי המוח הקשורים עם חשיבה אנליטית, ולא משנה היה אם חשבו עליה בקריאה או בצפייה בוידאו. במקביל חשיבה על שאלה אנליטית ניטרלה איזורי מוח הקשורים עם אמפתיה והפעילה את איזורי החשיבה.

החוקרים מקווים שתובנות כאלה יובילו לתובנות בהפרעות כמו חרדה, דיכאון, ADHD, אוטיזם או סכיזופרניה שלכולם סוג של בעייה חברתית וטיפול יוכל להביא לאיזון בין רשתות המח.

לתפקוד נכון צריך פעילות דינמית בשתי מערכות העצבים במח וכדאי לשים לב, גם לבריאים,  לא להיתקע  יותר מדי באחת או בשניה. 

ומה היא מודעות? לאיזה מעגלי מח היא מתייחסת? זה בטח עוד יגיע…

Neuroimage, 2012, 385-401, C66

http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=17414

למתעניינים בהפעלת רשתות חברתיות- נפתח ב- EMED הקורס רשת חברתית בשרות הרפואה, אתם מוזמנים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם טיפול בדיכאון עשוי להפחית רעילות משנית לכימותרפיה בקשישים? (Cancer)

    האם טיפול בדיכאון עשוי להפחית רעילות משנית לכימותרפיה בקשישים? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי תסמיני דיכאון משמעותיים מלווים בסיכון מוגבר לרעילות חמורה משנית לטיפול כימותרפי בקשישים עם מחלה ממארת, כאשר התערבות בעקבות הערכה גריאטרית עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל. החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר אקראי ומבוקר להערכת התערבויות בעקבות הערכה גריאטרית לעומת טיפול סטנדרטי להפחתת רעילות בדרגה 3 משנית לטיפול […]

  • חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן חרדה כרונית והן הופעה חדשה של חרדה מלוות בסיכון מוגבר פי שלוש להופעת דמנציה בגיל מבוגר יותר. מדגם המחקר כלל 2,132 משתתפים בגילאי 55-85 שנים (גיל ממוצע של 76 שנים, 53% נשים) שגויסו ממחקר Hunter […]

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • אסתמה מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (J Allergy Clin Immunol)

    אסתמה מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (J Allergy Clin Immunol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology עולה כי אסתמה מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת אלצהיימר. חוקרים מטאיוואן מצאו כי בחולי אסתמה שיעורים גבוהים יותר של מחלת אלצהיימר ולכן החוקרים מוויסקונסין ביקשו כעת לבחון אם מגמה דומה קיימת בארצות הברית. המחקר כלל מדגם אקראי של 20% מהמטופלים במאגר Medicare בין השנים […]

  • הופעת סוכרת בילדות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל מבוגר (Nat Mental Health)

    הופעת סוכרת בילדות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל מבוגר (Nat Mental Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת Nature Mental Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים המפתחים סוכרת מסוג 1 במהלך הילדות מצויים בסיכון מוגבר למספר הפרעות פסיכיאטריות בשלב מאוחר יותר בחייהם, כולל הפרעות חרדה ושימוש בחומרים. מחקרים קודמים הדגישו את הקשר בין הפרעות פסיכיאטריות ובין סוכרת במגוון קבוצות גיל, אך אלו כללו הגדרה […]

  • היעילות והבטיחות של Atogepant למניעת מיגרנה (J Headache Pain)

    היעילות והבטיחות של Atogepant למניעת מיגרנה (J Headache Pain)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Headache and Pain מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי Atogepant (קיוליפטה) מהווה טיפול יעיל ונסבל היטב למניעת מיגרנה, כולל מיגרנה אפיזודית וכרונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון באופן שיטתי את היעילות והבטיחות של Atogepant, אנטגוניסט של CGRP, למניעת מיגרנה על-בסיס תוצאות מחקרים אקראיים ומבוקרים. החוקרים […]

  • תסמינים פסיכולוגיים לאחר זעזוע מוח עלולים לפגוע בהתאוששות של ספורטאים בבתי ספר תיכון (J Neurosurg)

    תסמינים פסיכולוגיים לאחר זעזוע מוח עלולים לפגוע בהתאוששות של ספורטאים בבתי ספר תיכון (J Neurosurg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurosurgery עולה שכיחות גבוהה של תסמינים פסיכולוגיים לאחר זעזוע מוח עקב חבלת ספורט בספורטאים בבתי ספר תיכון ואלו עלולים להאט את ההתאוששות של הצעירים לאחר החבלה. החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 431 ספורטאים בבתי ספר תיכון (גילאי 14-18 שנים) שחוו זעזוע מוח על-רקע פעילות ספורט בתקופה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה