כירורגיה של הקולון והרקטום

גורמי סיכון לאירוע מוחי איסכמי סביב התערבות ניתוחית בחולים עם פרפור פרוזדורים (Ann Neurol)

בחולים עם פרפור פרוזדורים, הסיכון לאירוע מוחי איסכמי סביב התערבות ניתוחית עולה עם עליה במדד CHA2DS2-VASc, ממאירות פעילה וניתוח קרדיווסקולארי או נוירולוגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology. 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול בנוגדי-קרישה מושהה לעיתים קרובות בחולים עם פרפור פרוזדורים לפני פרוצדורות אלקטיביות. עם זאת, גורמי הסיכון לאירוע מוחי איסכמי סביב ההתערבות הפולשנית אינם ידועים היטב. כעת הם השלימו את המחקר במטרה לבחון את גורמי הסיכון לאירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם פרפור פרוזדורים סביב ניתוחים אלקטיביים.

החוקרים התבססו על מאגר Nationwide Readmission Database וכללו חולים שאושפזו אלקטיבית עם פרפור פרוזדורים. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמי סיכון ולפתח מערכת ניקוד חדשה המשלבת את מדד CHA2DS2 VASc להערכת הסיכון לאירוע מוחי איסכמי סביב התערבויות ניתוחיות.

מדגם המחקר כלל כמיליון חולים (גיל ממוצע של 71.5 שנים, 39.2% נשים) עם פרפור פרוזדורים שאושפזו לצורך פרוצדורה אלקטיבית. שיעור אירועים מוחיים איסכמיים סביב ההתערבות הניתוחית עמדו על 0.70% במהלך אשפוז האינדקס או בתוך 30 ימים מהשחרור מבית החולים.

ממאירות פעילה (יחס סיכויים מתוקן של 1.57, רווח בר-סמך 95% של 1.42-1.76), אי-ספיקת כליות (יחס סיכויים מתוקן של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.24), ניתוח נוירולוגי (יחס סיכויים מתוקן של 4.51, רווח בר-סמך 95% של 3.84-5.30), ניתוח קרדיווסקולארי (יחס סיכויים מתוקן של 2.74, רווח בר-סמך 95% של 2.52-2.97) ומדד CHA2DS2 VASc גבוה יותר (יחס סיכויים של 1.25 לכל נקודה, רווח בר-סמך 95% של 1.22-1.29) זוהו כגורמי סיכון משמעותיים לאירוע מוחי איסכמי סביב הפרוצדורה.

מערכת הניקוד החדשה שכללה את סוג הניתוח ומחלה ממארת הדגימה תוצאות טובות יותר ממדד CHA2DS2 VASc (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.68 לעומת 0.60, בהתאמה).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הגישות האפשריות להפחתת הסיכון לאירוע מוחי איסכמי חד סביב התערבויות ניתוחיות בחולים עם פרפור פרוזדורים.

Ann Neurol, May 15, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה