כירורגיה של הקולון והרקטום

תכנית צ’ויסס – הבחירה הנבונה – תו סימון תזונתי המסייע לצרכן בבחירת מוצרים בריאים יותר מושקת כעת בישראל

בימים אלה מושקת תכנית צ’ויסס בישראל. להלן מס’ פרטיים ועובדות המובאים ע”י העמותה. בקרוב אף נביא סיקור מפגש מדעי שהתקיים השבוע.

מסקר מכון דחף וביה”ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה עולה כי 93% מהצרכנים מציינים כי חשוב שעל מוצרי מזון יהיה תו שיעיד על כך שמוצר עומד בסטנדרטים בריאותיים; 85% מציינים כי יבדקו אם למוצרים יהיה תו של בריאות

תכנית צ’ויסס הבחירה הנבונה תכנית בינלאומית הפועלת כיום ב- 7 מדינות בעולם וכוללת אלפי מוצרים מושקת בישראל.  התכנית, שהינה רגולציה עצמית של תעשיית המזון לקידום בריאות, מקדמת תו סימון תזונתי, ראשון מסוגו בישראל, שמטרתו לסייע לצרכנים בבחירת מוצרים בעלי ערכים תזונתיים עדיפים.

תכנית צ’ויסס כוללת תו פשוט, חיובי וקל לזיהוי המסכם את הפרופיל התזונתי הכולל של מוצר מזון בהשוואה למוצרים דומים מאותה קטגוריה. התו מבוסס על קריטריונים תזונתיים, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO ), אשר נקבעו באופן בלתי תלוי על ידי ועדה מדעית. התכנית מנוהלת על ידי עמותה עצמאית, בינלאומית ופתוחה להשתתפות כל חברות המזון וההסעדה.

לתו צ’ויסס שלושה יתרונות על תווים דומים אחרים: התו מבוסס על מחקר צרכני שהינו המחקר הכמותי הראשון בנושא תוויות ואף התפרסם במגזינים מדעיים בינלאומיים בתזונה.  התו הינו היחיד שמאחוריו שיטה מדעית מבוקרת ושקופה לקביעת הקריטריונים התזונתיים. התו זוכה להכרה בינלאומית כמדעי ומבוסס על המלצות בינלאומיות. התו הוכח במחקרים כדרך אפקטיבית לסייע לצרכנים לקבל החלטה בריאה בשבריר שנייה בעת קניית מזון.

הקריטריונים

תכנית צ’ויסס מתייחסת לארבעה קריטריונים מרכזיים שהוכחו כמשפיעים על תחלואה כרונית, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי: סוכר מוסף, שומן טרנס, שומן רווי ונתרן. כמו כן מתייחסת התכנית לתוספת של סיבים תזונתיים. לכל אחד מהרכיבים נקבעת כמות מותרת במוצר מזון, בהתאם לקטגוריה בה פועל. תו צ’ויסס על גבי מוצר מעיד כי המוצר עדיף בריאותית, מבחינת רכיביו התזונתיים, על פני מוצרים דומים לו מאותה קטגוריה.

בישראל חברות בעמותה שלוש חברות יוניליוור ישראל, מאפיות אנג’ל ושמן תעשיות אשר לקחו על עצמן את המשימה להיות חלוצות התכנית בארץ. לצד העמותה הוקמה בישראל ועדה מדעית מקומית, בראשות דר’ רם וייס מומחה בהשמנת ילדים, אוניברסיטה העברית, הפועלת תחת הועדה המדעית הבינלאומית של צ’ויסס. הועדה מלווה את תהליך הטעמת התו על מוצרי מזון בישראל וכן פועלת להתאמת הקריטריונים שלו לשוק המקומי.

הצרכן הישראלי מחפש בריאות

מסקר שבוצע על ידי ד”ר מינה צמח ממכון דחף, במסגרת מחקר אקדמי שנערך ע”י ד”ר ענת גסר-אדלסבורג וד”ר רונית אנדוולט מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה בנושא סימון תזונתי, עולה כי מעטים בודקים את טבלת הרכיבים 85% מהם מציינים כסיבות להימנעות, את הקושי לתת משמעות מעשית לטבלה התזונתית.

93% מהצרכנים מציינים כי חשוב שעל מוצרי מזון יהיה תו שיעיד על כך שמוצר עומד בסטנדרטים בריאותיים. 85% מציינים כי הם חושבים שיבדקו אם למוצר תו בריאות.

הסקר נערך בקרב 500 מרואיינים המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.

רון גוטמן, יו”ר עמותת צ’ויסס ישראל: “אתגרי הבריאות הידועים בעולם –  מגיפת ההשמנה ועליה בשיעור מחלות כרוניות לא פוסחים גם על ישראל. מזה מספר שנים נעשים ניסיונות למציאת פתרונות ודרכים לצמצום מימדי התופעה. הפתרונות לבעיות דורשים שילוב כוחות בין מספר גופים אך אין ספק שתעשיית המזון מהווה גורם משפיע וביכולתה לתרום תרומה משמעותית לקידום בריאותו של הצרכן.

תכנית צ’ויסס הינה למעשה רגולציה עצמית של תעשיית המזון, אשר לוקחת על עצמה את האתגר של שיפור מוצריה למען הצרכן מחד וסיוע לו בבחירה מול המדף, מאידך. מדובר בתהליך מאתגר הדורש זמן ותהליכי פיתוח מורכבים, אולם אין ספק שמחובתן של חברות המזון לקחת על עצמן את האתגר. חברות מזון שלא יפעלו למען שיפור מוצריהן לא ישרדו בטווח הארוך. זהו חלק מהאחריות התאגידית המחייבת את יצרניות המזון.

אנו גאים להשיק את התו הבינלאומי בארץ. שלוש היצרניות החברות כיום בעמותה הינן חיל החלוץ. אני קורא לחברות המזון בישראל להצטרף למהלך הבינלאומי. ככל שיגדל מספר החברות שיאמצו את התכנית ויגדל מספר המוצרים נושאי התו, כך תהיה לתעשיית המזון השפעה משמעותית על תזונת הצרכן ומכאן גם על אורח חייו.”

בימים אלה עולים על מדפי חנויות המזון  כ- 50 מוצרים מקטגוריות שונות הנושאים את התו. מגוון המוצרים כולל לחמים, מרקים, שמנים, תחליפי לחם, דגני בוקר, ממרחים ותה.

השקת התו בישראל תלווה בפעילות רחבת היקף שמטרתה לחשוף את התו ויתרונותיו בפני הצרכנים. 

אודות תכנית צ’ויסס הבחירה הנבונה

המאה ה- 21 מאופיינת באתגרי בריאות מורכבים 60% מאוכלוסיית העולם סובל ממחלות כרוניות להם גורמי סיכון משותפים עישון, תזונה וחוסר פעילות גופנית. כבר ב- 2004 המליץ ארגון הבריאות העולמי (WHO ) על הגבלת צריכת סוכר, נתרן, שומן רווי, שומן טרנס ואנרגיה כחלק מהמאבק בתופעת ההשמנה ובעלית תחלואה במחלות כרוניות וקרא לחברות המזון להצטרף למאבק.

במקביל, מחקרי צרכנים שנערכו בעולם העידו כי אמנם המודעות לבריאות ולתזונה גוברים, אולם בשל ריבוי מסרים מצאו מרבית הצרכנים את המידע התזונתי מבלבל. כמו כן העידו צרכנים כי בבואם למדף הם משקיעים שניות ספורות בבחירת המזון ומעיינים בתוויות סימון תזונתי ברפרוף בלבד.

 

על רקע זה, חברו מספר חברות מזון באירופה והחלו לקדם תכנית במטרה לייסד תו סימון משותף, אחיד וברור אשר יסייע לצרכן בבחירותיו הבריאותיות מחד ויעודד את התעשייה לפתח מוצרים בעלי פרופיל בריא ולשפר מוצרים קיימים מאידך. התו הינו תו סימון בינלאומי אחיד, המצוין בחזית האריזה ומציין לצרכן כי המוצר עדיף תזונתית לעומת מוצרים אחרים באותה קטגוריה.

התכנית, אשר קיבלה את השם צ’ויסס הבחירה הנבונה מבוססת על קריטריונים בינלאומיים שנקבעו באופן בלתי תלוי על ידי ועדה מדעית מייעצת, על סמך המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO ). את התכנית מנהלת עמותה עצמאית והיא פתוחה להשתתפות כל חברות המזון וההסעדה. לצד העמותה, פועלת ועדה מדעית בינלאומית, בה חברים מדענים ותזונאים מהמובילים בעולם אשר קובעים את הקריטריונים. עד היום, הצטרפו לתכנית  כ- 150 חברות בעולם, המייצגות יותר מ-4500 מוצרים הנושאים את התו ומספרם גדל בהתמדה.

תכנית צ’ויסס הבחירה הנבונה פועלת ב- 7 מדינות ברחבי העולם- הולנד (בה חברות 125 חברות), בלגיה, פולין, גרמניה, צ’כיה, ברזיל ודרום אפריקה.

תו צ’ויסס מוטבע על כ-4,500 מוצרים ממגוון קטגוריות.

התכנית נמצאת בבדיקה והערכה מדעית מתמדת הכוללת מחקרי התנהגות צרכנים, השפעתה על בריאות ושיפור הרכב מוצרים בתעשייה.

מחקר שנערך בהולנד העריך את מידת ההשפעה של התכנית של צריכת מרכיבי מזון. מן המחקר עלה כי כאשר בודקים תפריט סטנדרטי מול תפריט זהה המורכב ממוצרים דומים אך נושאי תו צ’ויסס, ניכרת הפחתה משמעותית של רכיבים מזיקים ולהגברה של צריכת רכיבי מזון מועילים.

מחקר מקיף נוסף שנעשה בהולנד מצביע כי סימון תזונתי מניע את תעשיית המזון לשפר מוצרים קיימים ולפתח מצרים בריאים יותר עבור הצרכנים. בעקבות התכנית שופרו ערכיהם התזונתיים של מאות מוצרים מקטגוריות שונות ופותחו מוצרים חדשים בעלי ערכיים תזונתיים משופרים.

למידע נוסף אודות התכנית: www.choices-israel.org.il 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים עם דלקת לבלב חדה צפויים לפתח אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר 12 חודשים, כאשר הגורמים העיקריים המנבאים סיבוך זה כוללים דלקת לבלב אידיופטית, מחלה בדרגת חומרה בינונית-חמורה או חמורה והיסטוריה קודמת של סוכרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לבלב אקסוקריני נקשרה באופן מסורתי עם […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    בנשים עם צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד נרשמה עליה של 56% בסיכון לאבחנה של לופוס, בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר של מוצרי מזון אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. מבין כלל מוצרי המזון, משקאות ממותקי סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים נקשרו בקשר הבולט ביותר עם לופוס. להערכת הקשר […]

  • צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    בילדים עם נטייה גנטית לסוכרת מסוג 1, צריכה רבה יותר של פירות, שיבולת שיעול או שיפון עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 ואוטואימוניות של איי לבלב עד גיל 6 שנים, בעוד שצריכת פירות יער עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study […]

  • אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי צריכה רבה יותר של אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לגאוט, כאשר העלייה בסיכון בולטת יותר בגברים לעומת נשים. הבדלים תלויי-מגדר אלו עשויים לנבוע מהבדלים בסוגי האלכוהול ששותים גברים ונשים ולא מהבדלים ביולוגיים. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחן את הקשר בין צריכה כוללת וספציפית של אלכוהול ובין הסיכון […]

  • הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת מלח בחולים עם צריכת נתרן יומית גבוהה ובסיכון גבוה לפרפור פרוזדורים עשויה להפחית את הסיכון להיארעות הפרעת הקצב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מסבירים כי אין מחקרים רבים להערכת הקשר בין צריכת נתרן ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת […]

  • צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכה גבוהה יותר של חלבון, בפרט סויה, כחצי שעה לפני השינה מלווה בשיפור איכות השינה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס NUTRITION. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עם הגיל חלה ירידה באיכות השינה, כאשר איכות שינה ירודה מלווה במכלול סיכונים רפואיים, כולל סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לפיכך, הם ביקשו לבחון […]

  • חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מלווה בעליה בסיכון לסיבוכים נוירו-התפתחותיים בילדים עד גיל 14 שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במטפורמין בזמן היריון ובין התוצאות הנוירו-התפתחותיות בצאצאים. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נעסוק בשאלות בנושא השמנה – מה משפיע יותר על התפתחות השמנה: הגנטיקה או הסביבה, האם השמנה היא תמיד מחלה ולמה יש שינוי בצורת ההשמנה לאחר גיל המעבר? בפרק זה נבחן את תפקידי הגנטיקה והסביבה בהתפתחות השמנת יתר, ננסה להבין איך הם משתלבים זה בזה, ונשמע מפרופסור […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה