מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Anasthesia & Analgesia עולה כי בחולים עם דום נשימה בשינה, סיבוכים ריאתיים פרי-אופרטיביים לאחר ניתוחים כלליים ואורתופדיים הינם תכופים משמעותית בהשוואה לנבדקים ללא מצב זה.
החוקרים מדווחים כי דום נשימה חסימתי בשינה היה קשור בסיכון מוגבר פי 5 לצורך באינטובציה והנשמה מלאכותית פרי-אופרטיבית בעקבות ניתוחים אורתופדיים ולסיכון מוגבר פי 2 לאחר פעולות כירורגיה כללית.
במחקר הנוכחי, אשר התבסס על נתוני מאגר ה-National Inpatient Sample, ביקשו החוקרים להשוות את התוצאות הריאתיות הפרי-אופרטיביות בין חולים עם דום נשימה בשינה ובין כאלו ללא מצב זה, עם סך של 3,441,262 פעולות כירורגיה כללית ו-2,610,441 ניתוחים אורתופדיים אשר בוצעו בין השנים 1998 ו-2007. דום נשימה בשינה אובחן בשיעור של 2.52% ו-1.40% בקרב מטופלי שני סוגי הניתוחים, בהתאמה.
לדברי החוקרים, חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה הראו סיכון מוגבר לחוות סיבוכים פרי-אופרטיביים, וזאת הן לאחר ניתוחים כלליים והן לאחר ניתוחים אורתופדיים, עם יחס סיכויים לדלקת ריאות מאספירציה של 1.41 (95% CI = 1.35-1.47) ו-1.37 (95% CI = 1.33-1.41), בהתאמה.
באשר ל-Adult respiratory distress syndrome (ARDS), עמדו יחסי הסיכויים על 2.39 (95% CI = 2.28-2.51) ו-1.58 (95% CI = 1.154-1.62), בהתאמה. עבור תסחיף ריאתי, עמדו ערכים אלו על 1.22 (95% CI = 1.15-1.29) ו-0.90 (95% CI = 0.84-0.97), בהתאמה; ועבור צורך בצנרור והנשמה מלאכותית עמד ה-OR על 5.20 (95% CI = 5.05-5.37) ו-1.95 (95% CI = 1.91-1.98), בהתאמה, מדווחים החוקרים.
יתרה מכך, למעט תסחיפים ריאתיים, אשר היו תכופים יותר בקרב נבדקים עם דום נשימה בשינה אשר עברו פעולות אורתופדיות (0.51% לעומת 0.42%; p=0.0038) אולם לא באלו שעברו פעולות ניתוחיות כלליות (0.45% לעומת 0.49%; p=0.22), הרי שסיבוכים פרי-אופרטיביים היו שכיחים משמעותית בקרב חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה הן לאחר ניתוח כללי והן לאחר ניתוח אורתופדי בהשוואה לאלו ללא דום נשימה בשינה (עבור דלקת ריאות מאספירציה- 1.18% לעומת 0.84%, ו-2.79% לעומת 2.05%, בהתאמה; עבור ARDS– 1.06% לעומת 0.45% ו-3.79% לעומת 2.44%, בהתאמה; ועבור הצורך בצנרור והנשמה מלאכותית- 3.99% לעומת 0.79% ו-10.8% לעומת 5.94%, בהתאמה; עבור כולם, p<0.0001).
תוך שימוש במאגר נתונים לאומי גדול ומייצג, טוענים החוקרים כי עלה בידם לזהות דום נשימה בשינה כגורם סיכון למספר סיבוכים ריאתיים לאחר ניתוחים כלליים ואורתופדיים. לדבריהם, ממצאיהם אלו מספקים בסיס התומך בשימוש מוגבר במשאבים, לרבות ניטור אינטנסיבי ופיתוח אסטרטגיות למניעה ולטיפול באירועים אלו.
לבסוף, הם מציעים כי תוצאותיהם עשויות לשמש לתכנון מחקרים עתידיים שמטרתם לבחון את המנגנון העומד בבסיס הסיכון המוגבר שהודגם ותכנון התערבויות לצמצום הסיכון לסיבוכים ריאתיים בחולים עם דום נשימה בשינה המיועדים לעבור ניתוח.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!