שני מחקרים חדשים שפורסמו ב-Archives of Internal Medicine דנים ביעילות של דרכים לשיפור שיעור בדיקות הסקר לסרטן מעי גס ורקטום. במחקר הראשון מדווחים חוקרים כי מסרים אלקטרוניים למטופלים מובילים לעליה ראשונית בשיעור בדיקות הסקר, שאינה נותרת עם הזמן, ובמחקר השני מציעים חוקרים כי פנייה למטופלים עם הזמנה לביצוע קולנוסקופיה עשויה להביא לעליה קצרת-טווח בשיעור ביצוע בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום.

המחקר הראשון

ברקע למחקר הסבירו החוקרים כי סרטן מעי גס ורקטום הינו סיבה מובילה לתמותה על-רקע ממאירות, עם זאת, לעיתים קרובות אין שימוש מספק בבדיקות הסקר למחלה הממאירה. מסרים אלקטרוניים למטופלים והערכה פרטנית של הסיכון באמצעות הרשומה הרפואית האלקטרונית עשויים להגדיל את שיעור בדיקות הסקר.

במחקר הראשון נכללו 1103 משתתפים בגילאי 50-75 שנים, מ-14 מרכזים רפואיים, כולם לאחר המועד הנדרש לביצוע בדיקת סקר לסרטן מעי גס ורקטום. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת ביקורת או קבוצת התערבות בה נשלח מסר אלקטרוני בודד  שהודיע להם כי עבר המועד בו עליהם היה לערוך בדיקות סקר וכלל קישור לכלי מבוסס-אינטרנט להערכת הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום. יעדי המחקר היו שיעור בדיקות הסקר לסרטן מעי גס ורקטום לאחר חודש ולאחר ארבעה חודשים.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות שיעור בדיקות הסקר היה גבוה יותר לאחר חודש אחד (8.3% לעומת 0.2%, p<0.001), אך ההבדל לא נותר מובהק לאחר ארבעה חודשים (15.8% לעומת 13.1%, p=0.18). בקבוצת ההתערבות, 296 מבין 552 המשתתפים (54%) ראו את המסר שנשלח להם, ו-47 (9%) נעזרו בכלי האינטרנטי להערכת הסיכון. בקרב משתתפים שצפו במסר האלקטרוני, אלו שנעזרו בכלי להערכת סיכון נטו יותר לבקש בדיקות סקר, בהשוואה לאלו שלא פנו לאתר האינטרנט (17% לעומת 4%, p=0.04) ולבצע בסופו של דבר בדיקות סקר (30% לעומת 15%, p=0.06). הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום היה גבוה מהממוצע ב-19% מהמטופלים שנעזרו בכלי להערכת הסיכון.

מסרים אלקטרוניים למטופלים  מביאים לעליה ראשונית בשיעור בדיקות הסקר לסרטן מעי גס ורקטום, אך ההשפעה לא נותרה עם הזמן.

המחקר השני

במחקר השני בחנו החוקרים אם ניתן לשכנע מטופלים עם הזמנה ברת-תוקף לביצוע קולנוסקופיה ע”י תזכורת לבצע את בדיקת הסקר.

מדגם המחקר כלל 628 משתתפים בגילאי 50-79 שנים עם הזמנה ברת-תוקף לקולנוסקופיה, שסווגו על-בסיס השאלה אם ביצעו בעבר בדיקת סקר לסרטן מעי גס ורקטום, וחולקו באקראי לקבוצת התערבות או לטיפול סטנדרטי. לקבוצת ההתערבות נשלח דואר שכלל מכתב תזכורת מהרופא המטפל, עלון וסרטון וידאו אודות סרטן מעי גס ורקטום ובדיקת סקר לסרטן מעי גס ורקטום, וכן שיחת טלפון למעקב.

יעד הסיום העיקרי היה ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואידוסקופיה, או קולנוסקופיה בתוך 3 חודשים מההקצאה האקראית. החוקרים בחנו את התוצאות למשך שלושה חודשים נוספים. לאחר שלושה חודשים, 9.9% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות ביצעו בדיקות סקר, זאת לעומת 3.2% מאלו בקבוצת הביקורת (RR=3.1, p=0.001). השיעורים המקבילים לאחר שישה חודשים עמדו על 18.2% ו-12.1%, בהתאמה (RR=1.5,  p=0.03).

רק כ-30% מהמטופלים דיווחו כי צפו בסרטון ה-DVD, בטענה כי היו עמוסים מדי (32.4%), שכבר קיבלו מידע בנוגע לבדיקת הסקר (20.7%), שלא היו מעוניינים בבדיקה (12.9%), או שלא הייתה להם גישה לנגן DVD (10.4%).

לאור שיעור בדיקות הסקר הנמוך לסרטן מעי גס ורקטום, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לזהות דרכים לעודד בדיקות סקר לממאירות זו.

Arch Intern Med. Published online December 13, 2010

לידיעה במדסקייפ