כירורגיה של הקולון והרקטום

טיפול פרוביוטי עשוי לקצר משך אירועי שלשולים חריפים (Cochrane Database Syst Rev)

במאמר חדש שפורסם ב-Cochrane Database of Systematic Reviews מדווחים חוקרים כי טיפול פרוביוטי עשוי לקצר משך שלשולים. אחד הממצאים הבולטים העולים מהסקירה הוא כי מרבית המחקרים מצאו כי טיפול פרוביוטי מפחית שלשולים. ההשפעה המועילה הייתה עקבית ומשמעותית בסוגי מחקרים שונים.

במטרה להעריך את ההשפעה של טיפול פרוביוטי בשלשולים זיהומיים חריפים, החוקרים ערכו חיפוש במחקרי Cochrane Infectious Diseases Group עד יולי 2010, מאגרי Cochrane Controlled Trials Register, MEDLINE (1986 עד יולי 2010), EMBASE (1988 עד יולי 2010) ומקורות של מחקרים וסקירות. הם גם יצרו קשר עם ארגונים ומומחים, וכן עם חברות תרופות המייצרות תכשירים פרוביוטיים.

הסקירה כללה מחקרים בהם נערכה השוואה בין טיפול פרוביוטי ספציפי ובין פלסבו או העדר טיפול פרוביוטי בחולים עם שלשולים חריפים מוכחים או חשודים למקור זיהומי. שני סוקרים בחנו באופן בלתי-תלוי את האיכות המתודולוגית של הנתונים מהמחקרים. יעדי הסיום העיקריים של המחקר היו המשך הממוצע של השלשול, תדירות היציאות ביום השני לטיפול והמשך שלשולים לאחר ארבעה ימים.

מבין 63 המחקרים שענו על קריטריוני הסקירה וכללו 8014 משתתפים, 56 מחקרים כללו תינוקות וילדים קטנים. קיימת הטרוגניות מסוימת במחקרים בסיכון להטיה בהגדרות ששימשו לשלשול חריף ולתום מחלת השלשולים, הנסיבות, הפתוגנים שנבחנו, המינון ומאפייני המשתתפים.

למרות שהיקף ההשפעה היה שונה משמעותית בין מחקרים, טיפול פרוביוטי הפחית משמעותית את משך השלשולים הממוצע (הבדל ממוצע של 24.76 שעות). טיפול פרוביוטי הפחית שלשולים שנמשכו לפחות ארבעה ימים (יחס סיכון של 0.41) ותדירות היציאות ביום השני (הבדל ממוצע של 0.80). במחקרים שנסקרו, לא זוהה קשר בין טיפול פרוביוטי ובין תופעות לוואי משמעותיות.

מגבלות הסקירה כוללות את השונות הרבה באיכות המתודולוגית של המחקרים, הטרוגניות סטטיסטית בניתוח לפי תתי-קבוצות, שונות קלינית נרחבת בין המחקרים והעדר ניתוח עלות-תועלת.

ההבדל בגודל ההשפעה בין המחקרים לא הוסבר ע”י איכות המחקרים, הזנים הפרוביוטיים, מספר הזנים השונים, הויאביליות של הפתוגנים, מינון האורגניזמים, הגורמים לשלשולים או חומרת השלשולים, או אם המחקרים נערכו במדינות מפותחות או מתפתחות. ביחד עם טיפול רהידרציה, טיפול פרוביוטי נמצא בטוח עם תועלת ברורה לקיצור משך והפחתת תדירות היציאות בשלשולים זיהומיים חריפים. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Cochrane Database Syst Rev. Published online November 10, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים עם דלקת לבלב חדה צפויים לפתח אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר 12 חודשים, כאשר הגורמים העיקריים המנבאים סיבוך זה כוללים דלקת לבלב אידיופטית, מחלה בדרגת חומרה בינונית-חמורה או חמורה והיסטוריה קודמת של סוכרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לבלב אקסוקריני נקשרה באופן מסורתי עם […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    בנשים עם צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד נרשמה עליה של 56% בסיכון לאבחנה של לופוס, בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר של מוצרי מזון אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. מבין כלל מוצרי המזון, משקאות ממותקי סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים נקשרו בקשר הבולט ביותר עם לופוס. להערכת הקשר […]

  • צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    בילדים עם נטייה גנטית לסוכרת מסוג 1, צריכה רבה יותר של פירות, שיבולת שיעול או שיפון עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 ואוטואימוניות של איי לבלב עד גיל 6 שנים, בעוד שצריכת פירות יער עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study […]

  • הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    במהלך החודש האחרון התקיימו שני וובינרים העוסקים בפוסטביוטיקה | הדור הבא של הפרוביוטיקה. להרצאת המפגש הראשון ומענה על שאלות השתלמות לחצו כאן להרצאת המפגש השני שהתמקדה בפוסטביוטיקה להפחתה משמעותית של תחלואת חורף בילדים לחצו כאן  

  • אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי צריכה רבה יותר של אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לגאוט, כאשר העלייה בסיכון בולטת יותר בגברים לעומת נשים. הבדלים תלויי-מגדר אלו עשויים לנבוע מהבדלים בסוגי האלכוהול ששותים גברים ונשים ולא מהבדלים ביולוגיים. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחן את הקשר בין צריכה כוללת וספציפית של אלכוהול ובין הסיכון […]

  • הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת מלח בחולים עם צריכת נתרן יומית גבוהה ובסיכון גבוה לפרפור פרוזדורים עשויה להפחית את הסיכון להיארעות הפרעת הקצב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מסבירים כי אין מחקרים רבים להערכת הקשר בין צריכת נתרן ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת […]

  • צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכה גבוהה יותר של חלבון, בפרט סויה, כחצי שעה לפני השינה מלווה בשיפור איכות השינה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס NUTRITION. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עם הגיל חלה ירידה באיכות השינה, כאשר איכות שינה ירודה מלווה במכלול סיכונים רפואיים, כולל סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לפיכך, הם ביקשו לבחון […]

  • חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מלווה בעליה בסיכון לסיבוכים נוירו-התפתחותיים בילדים עד גיל 14 שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במטפורמין בזמן היריון ובין התוצאות הנוירו-התפתחותיות בצאצאים. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה