במחקר להערכת Lapatinib (טייקרב) וטיפול כימותרפי כנגד סרטן שד גרורתי, חיובי ל-HER2, מחצית מהנשים פרשו בשל רעילות הטיפול בעיקר בשל שלשולים בדרגה 3 על-רקע טיפול ב- Lapatinib, כך פורסם ב-Journal of Clinical Oncology.
החוקרים מצאו כי לא ניתן לשלב Lapatinib במינון 1000 מ”ג ביום עם טיפול שבועי ב-Paclitaxel ו-Trastuzumab (הרצפטין) מאחר ש-43% מהמטופלות נזקקות להפחתת מינון Lapatinib.
במסגרת המחקר בשלב II, נכללו במחקר 95 נשים עם מחלה בשלב I עד III. הנשים טופלו ב-Doxorubicin ו-Cyclophosphamide (60 מ”ג למ”ר ו-600 מ”ג למ”ר) במשך ארבעה מחזורי טיפול כל שבועיים, עם Pegfilgrastim (6 מ”ג ביום 2) ולאחר מכן Paclitaxel (80 מ”ג למ”ר) עם 12 מנות טיפול תוך-ורידי שבועי רציף.
הנשים טופלו גם ב-Trastuzumab, במנת העמסה של 4 מ”ג לק”ג ולאחר מכן מינון שבועי של 2 מ”ג לק”ג במהלך הטיפול הכימותרפי (ו-6 מ”ג לק”ג כל שלושה שבועות לאחר מכן) ביחד עם טיפול פומי ב- Lapatinib במינון של 1,000 מ”ג ביום.
המטרה הייתה לטפל בנשים למשך שנה אחת. לאחר חציון מעקב של 22 חודשים, 92 נשים היו זמינות להערכה. 41 נשים (45%) פרשו בשל רעילות ספציפית ל-Paclitaxel/Trastuzumab/ Lapatinib.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חשוב לספק הנחיות לטיפול ברעילות הכרוכה במשטרי טיפול שונים, בעזרת מחקרים בשלב II, דוגמת המחקר הנוכחי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!