המדובר בסיבוכים של ניתוח כריתת כיס מרה אצל חולה בן 57 עם מחלות רקע קשות כולל סכרת, אי ספיקת לב ו- י.ל.ד.במהלך הניתוח שהיה מסובך עקב הידבקויות באזור, הייתה פגיעה בכיס המרה עם דליפת תוכן לחלל הבטן. המנתחים החליטו להסתפק בכריתה חלקית עם ניסיון לחסימת הציסטיקוס. לאחר הניתוח הייתה הידרדרות במצב החולה וסימנים של דליפת מרה לחלל הבטן.החולה טופל באופן שמרני עד להתייצבות מצבו ו- 5ימים לאחר הניתוח הראשון בוצע ניתוח חוזר עם כריתת שארית כיס המרה וסגירת הדלף. לאחר הניתוח השני היה שיפור הדרגתי והתייצבות במצבו.

הוועדה לא מצאה פגם בניהול המקרה ובמיוחד הצדיקה את הגישה הטיפולית הזהירה בהתמודדות עם סיבוכי הניתוח הראשון. הוועדה גם הביעה צער על כך שהדיווח על מקרה זה התבצע ללא בירור קודם עם מנהל המחלקה  אשר ביצע את הניתוח והיה אחראי על המשך הטפול בחולה.

לא נמצא בסיס לטענה של טפול רשלני ע”י הצוות שהיה אחראי על הטפול  בחולה זה.

בברכה,

עינב שימרון – גרינבוים

דוברת משרד הבריאות