בקרב ילדים עם אטופיק דרמטיטיס או אסתמה, טיפול ב- Dupilumab מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות עור אוטואימוניות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 178,977 ילדים עם אטופיק דרמטיטיס ו/או אסתמה עיקשת (גיל חציוני של 11.8 שנים, 47.2% בנות) מרשת PEDSnet, במטרה לבחון אם טיפול ב- Dupilumab בילדים מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה אוטואימונית.
במסגרת המחקר נערכה השוואה בין 4,189 ילדים שטופלו ב- Dupilumab ו-4,195 ילדים שלא טופלו והיו במעקב למשך עד ארבע שנים להערכת תוצאות אוטואימוניות. ילדים מטופלים קיבלו לפחות מרשם אחד לטיפול ב- Dupilumab בתוך ארבע שנים מהאבחנה המוקדמת ביותר של מחלה אטופית (חציון של שישה מרשמים לכל מטופל), בעוד שילדים לא מטופלים לא קיבלו מרשם ל- Dupilumab לפני או במהלך אותה תקופה.
ההבדל המתוקן בשיעורי ההיארעות של כל מחלה אוטואימונית עמד על 2.47 (רווח בר-סמך 95% של 0.82-4.30) ל-1000 שנות-אדם; הבדל זה נבע בעיקר ממחלות עור אוטואימוניות, אשר הדגימו הבדל בשיעורים של 2.18 (רווח בר-סמך 95% של 0.67-3.66) ל-1000 שנות-0אדם בזרוע הטיפול ב- Dupilumab לעומת אלו שלא קיבלו את הטיפול.
הטיפול ב- Dupilumab לווה בסיכון מוגבר לאבחנה של כל מחלה אוטואימונית (יחס סיכון מתוקן של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.80) ומחלה אוטואימונית עורית (יחס סיכון מתוקן של 1.57, רווח בר-סמך 95% של 1.22-2.03), כאשר פסוריאזיס ואלופציה היו מחלות העור הנפוצות ביותר.
לאחר הוצאת אלופציה ופסוריאזיס מניתוח הנתונים, העלייה בסיכון לאבחנה של מחלות אוטואימוניות עוריות לא הייתה מובהקת סטטיסטית בילדים שטופלו ב- Dupilumab.
לא תועדו קשרים משמעותיים בין טיפול ב- Dupilumab ובין הסיכון למחלות אוטואימוניות אנדוקריניות, גסטרואינטסטינאליות או ריאומטיות בילדים עם אטופיק דרמטיטיס ו/או אסתמה עיקשת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בחשיבות מעקב אחר ילדים תחת טיפול ב- Dupilumab וממליצים על השלמת מחקרים פרוספקטיביים לאישור הדיוק של אבחנות על-בסיס רשומות רפואיות ממוחשבות והבנה מקיפה יותר של פרופיל הבטיחו של Dupilumab.
J Allergy Clin Immunol, March 25, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!