רמות גבוהות של עופרת בדם מלוות בעליה של 87% בשיעורי הימצאות מחלת אלצהיימר במבוגרים בגיל העמידה ובגילאים מתקדמים יותר, אך הקפדה על פעילות גופנית סדירה לוותה בירידה של 72% בשיעורי ההימצאות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alzheimer’s & Dementia.
מחקר החתך התבסס על נתונים מסקרי National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2007-2018 אודות למעלה מ-13,000 מבוגרים בגילאי 45 שנים ומעלה (58% מעל גיל 60, 50% נשים) עם מדידות זמינות של רמות עופרת בדם ודיווח עצמי על טיפול תרופתי שניתן ספציפית למחלת אלצהיימר, דוגמת Rivastigmine, Galantamine, Donepezil, Memantine ו-Gabapentin.
רמות עופרת בדם סווגו כנמוכות, מתונות, או גבוהות. פעילות גופנית נקבעה על-בסיס שאלון Global Physical Activity Questionnaire וסווגה לפי הקטגוריות הבאות: ללא פעילות גופנית (0 MET), פעילות לא-מספקת (1-599 MET-min/week) או פעילות מספקת (600 MET-min/week ומעלה). החוקרים בחנו את הקשר בין רמות עופרת בדם והיקף הפעילות הגופנית, בנפרד ובמשלב, עם הימצאות מחלת אלצהיימר.
מהנתונים עולה כי רמות עופרת גבוהות בדם לוו בעליה משמעותית בהימצאות מחלת אלצהיימר, בהשוואה לרמות עופרת נמוכות בדם (יחס סיכויים מתוקן של 1.87), כאשר כל עליה של יחידה אחת בריכוז עופרת בדם לוותה בעליה של 50% בהימצאות (יחס סיכויים מתוקן של 1.5, p<0.05 בשני המקרים).
הקפדה על פעילות גופנית מספקת וגם לא-מספקת לוותה בירידה בהימצאות מחלת אלצהיימר (יחסי סיכויים מתוקנים של 0.28 ו-0.59, בהתאמה, p<0.05 בשני המקרים).
בהשוואה למשלב שכלל העדר פעילות גופנית ורמות עופרת גבוהות בדם, משלב פעילות מספקת ורמות גבוהות, מתונות או נמוכות של עופרת בדם לווה בירידה של 84%, 66% ו-76.5% בהימצאות מחלת אלצהיימר, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זהו המחקר הראשון שהעיד כי פעילות גופנית עשויה להשפיע על הסיכון למחלת אלצהיימר משנית לרמות עופרת בדם והממצאים מדגישים את החשיבות של פעילות גופנית כהתערבות התנהגותית.
Alzheimer’s & Dementia, Nov 10, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!