גורמי סיכון לתסמיני דחק פוסט-טראומטיים על-רקע לידה

מקור: J Affective Disorder

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים משווייץ על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דחק פוסט-טראומטיים הקשורים בלידה מתועדים בעד 13% מהאימהות וב-1.3% מההורים המלווים. תפיסת הלידה כחוויה טראומטית נמצאה כגורם סיכון מרכזי בשתי הקבוצות, בעוד שאצל אימהות הסיכון הושפע בעיקר מדיכאון טרום־לידתי וטראומה קודמת, ואילו אצל ההורה המלווה גורם סיכון מרכזי היה סיבוכים אצל התינוק במהלך הלידה.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 350 אימהות ו־211 הורים מלווים (210 גברים ואישה אחת). גורמי הסיכון הטרום־לידתיים הוערכו במהלך השליש השלישי להריון, בעוד שגורמים הקשורים ללידה ובריאות נפשית לאחר הלידה נבחנו לאחר 6 עד 12 שבועות לאחר הלידה.

להערכת תסמיני דחק פוסט-טראומטיים על-רקע הלידה התבססו החוקרים על הגרסה הצרפתית של מדד City Birth Trauma Scale להערכת הציון הכולל ושני אשכולות התסמינים: תסמינים הקשורים ללידה ותסמינים כלליים.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת חלקם של משתנים טרום־לידתיים, משתנים הקשורים ללידה ומשתנים לאחר הלידה בהסבר השונות בתסמינים אצל שני ההורים.

בקרב אימהות, המודל הסופי סיפק הסבר ל-56.6% מהשונות בתסמיני דחק פוסט-טראומטיים על-רקע הלידה (p<0.001). גורמים מנבאים משמעותיים כללו טראומה קודמת, תסמיני דיכאון טרום־לידתיים, תפיסת הלידה כחוויה טראומטית, תמיכה מצוותי הבריאות ותסמיני דיכאון וחרדה לאחר הלידה.

בקרב ההורים המלווים, המודל הסופי הסביר 45.5% מהשונות בתסמיני דחק פוסט-טראומטיים על-רקע הלידה (p<0.001). גורמים מנבאים משמעותיים כללו סיבוכים אצל התינוק במהלך הלידה, תפיסת הלידה כחוויה טראומטית ותסמיני דיכאון וחרדה לאחר הלידה.

גורמי סיכון הקשורים ללידה סיפקו הסבר לחלק הגדול ביותר מהשונות בתסמינים הקשורים ללידה (38.8% באימהות ו-33.5% בהורים המלווים) וגורמי סיכון לאחר הלידה סיפקו את ההסבר למרבית התסמינים הכלליים (56.2% באימהות ו-53.2% בהורים המלווים).

החוקרים מסכמים וכותבים זיהוי גורמי הסיכון להתפתחות תסמיני דחק פוסט-טראומטיים על-רקע הלידה עשוי לסייע בגיבוש רשימת בדיקה של גורמי סיכון שיש לכלול בהערכה ובמעקב אחר הורים בסיכון. עוד ציינו כי הממצאים מחזקים את ההמלצות לסקר בריאות נפש סביב הלידה, אך מדגישים כי הערכה שיטתית זו אינה צריכה להתמקד רק באם אלא גם בהורה המלווה.

J Affective Disorder, Feb 25, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן