בקרב חולים עם סוכרת מסוג 1 והשמנת-יתר, ניתוח בריאטרי מלווה בירידה משמעותית במשקל הגוף, דרישה מופחתת לאינסולין וירידה מתונה בהמוגלובין מסוכרר, לצד שינויים חיוביים בפרופיל השומנים לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, התבסס על רשומות רפואיות במטרה לבחון את ההשפעות של ניתוח בריאטרי על ירידה במשקל, איזון מטבולי ודרישות לאינסולין בחולים עם סוכרת מסוג 1 והשמנת-יתר.
מדגם המחקר כלל 162 חולים (גיל חציוני בזמן ניתוח של 37.5 שנים, 77.8% נשים) שעברו ניתוח מעקף קיבה (42.0%) או שרוול קיבה (58.0%); מרבית החולים (57.4%) קיבלו טיפול בזריקות אינסולין יומיות מרובות.
לאחר 12 חודשים, חציון אחוז הירידה הכוללת במשקל הגוף עמד על 29.7% וחציון מדד מסת גוף ירד מ-40.2 ל-28.5 (p<0.001).
מינון אינסולין יומי כולל ירד מחציון של 82.6 ל-36.3 יחידות/יום ומינון אינסולין יומי כולל מתוקן למשקל ירד מחציון של 0.75 ל-0.32 יחידות/ק”ג (p<0.001); ירידה גדולה יותר במשקל הגוף לוותה בדרישה נמוכה יותר לאינסולין מותאם למשקל.
חציון ריכוז המוגלובין מסוכרר ירד מ-8.0% ל-7.6% לאחר 12 חודשים; יתרה מזאת, פרופיל השומנים ולחץ הדם השתפרו משמעותית (p<0.001 בכל המקרים).
ירידה במשקל, רמות המוגלובין מסוכר או דרישות לאינסולין לא היו שונים משמעותית בין ניתוח שרוול קיבה וניתוח מעקף קיבה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוח בריאטרי הוביל לתועלת מטבולית גדולה יותר באלו עם מדד מסת גוף גבוה יותר, אם כי יש לקחת בחשבון את הסיכונים הניתוחיים. החלטות הטיפול צריכות להיות פרטניות, תוך שקילת מדד מסת גוף, סיכון קרדיו-מטבולי, העדפות החולים והתועלת הצפויה.
Diabetes Care, Feb 18, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!