רגישות ברו-רפלקסים עשויה לסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה בקשישים (Hypertension)

הפרעה ברגישות ברו-רפלקסים, המסייעים בבקרת לחץ הדם, מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה ותמותה בקשישים שאינם נוטלים תרופות לאיזון לחץ הדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי להערכת הקשר בין רגישות ברו-רופלקסים לבביים ובין הסיכון לדמנציה ותמותה ב-1,819 קשישים (62.6% נשים; גיל ממוצע של 71 שנים).

רגישות ברו-רפלקסים נקבעה על-פי רישומי לחץ דם מפעימה לפעימה לאורך חמש דקות בזמן שכיבה; נבחנה הקורלציה בין שינויים בלחץ דם סיסטולי ובין תגובות מרווחים בין פעימות לב לאחר מכן, כאשר ערכים גבוהים יותר העידו על רגישות גבוהה יותר של ברו-רפלקסים.

התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות דמנציה מכל-סוג, כאשר תוצא משני של המחקר היה תמותה מכל-סיבה.

מהנתונים עולה כי לאורך חציון משך מעקב של 14.8 שנים, 421 משתתפים פיתחו דמנציה, כולל 324 חולים עם אבחנה של מחלת אלצהיימר.

הקשר בין ירידה ברגישות ברו-רפלקסים ובין סיכון מוגבר לדמנציה השתנה משמעותית עם שימוש בתרופות לאיזון לחץ דם (P=0.03) והיה משמעותי רק בקרב משתתפים שלא נטלו תרופות להפחתת לחץ הדם (יחס סיכון מתוקן של 1.60, p=0.02).

ירידה ברגישות ברו-רפלקסים לוותה גם בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה באלו שלא נטלו תרופות לאיזון לחץ הדם (יחס סיכון מתוקן של 1.76, P<0.001).

הקשר בין רגישות ברו-רפלקסים ובין הסיכון לדמנציה נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון ללחץ דם סיסטולי, שונות בלחץ דם סיסטולי מפעימה לפעימה ונוקשות עורקית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי רגישות ברו-רפלקסים עשויה לשמש כסמן חדש ויעד טיפולי אפשרי לזיהוי מוקדם ומניעת דמנציה בקשישים. ניטור תפקוד ברו-רצפטורים, שתפקודם פוחת עם הגיל, עשוי להיות חשוב במיוחד בקשישים.

Hypertension, Dec 13, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן