היסטוריה של זעזוע מוח קשורה לבעיות נפשיות אצל אימהות (Journal of Clinical Psychiatry)

היסטוריה של זעזוע מוח לפני הלידה מעלה ב-25% את הסיכון למחלת נפש חמורה עד 14 שנים לאחר הלידה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry

היסטוריה של זעזוע מוח לפני הלידה מעלה ב-25% את הסיכון למחלת נפש חמורה עד 14 שנים לאחר הלידה. המחקר, שפורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry, נערך באונטריו, קנדה, בחן את כל הנשים שילדו בין השנים 2007-2017, עם מעקב שנמשך עד 2021.

החוקרים זיהו 18,064 נשים עם היסטוריה של זעזוע מוח לפני הלידה ו-736,689 נשים ללא היסטוריה כזו. נשים עם היסטוריה של זעזוע מוח היו בעלות סבירות גבוהה יותר להתגורר באזורים כפריים ולהיות עם היסטוריה של תקיפה או מחלת נפש.

התוצאות הראו כי 11.3% מהנשים עם היסטוריה של זעזוע מוח פיתחו מחלת נפש חמורה (14.7 מקרים ל-1000 שנות-אדם), לעומת 6.8% מהנשים ללא היסטוריה כזו (7.9 מקרים ל-1000 שנות-אדם). הקשר היה חזק במיוחד בקרב נשים עם היסטוריה של זעזוע מוח ללא היסטוריה קודמת של מחלות נפש.

“יולדות, ונשים בכלל, הן אוכלוסייה שלעתים קרובות נשכחת בספרות המדעית באשר לפגיעות מוח טראומטיות, כולל זעזוע מוח,” אמרה החוקרת סנטה קרוגר. “יש אינטראקציה פוטנציאלית בין היסטוריה של זעזוע מוח והאתגרים של הורות חדשה (כמו לידה, חוסר שינה ורעש מוגבר) שהופכים את זו לאוכלוסייה חשובה למחקר.”

החוקרים מדגישים את הצורך בזיהוי מוקדם וסקירה של נשים עם היסטוריה של זעזוע מוח, וכן תמיכה מתמשכת ארוכת טווח למניעת תוצאות פסיכיאטריות שליליות.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן