פרופ’ אייל פרוכטר וד”ר רננה איתן פרסמו לציבור ולאנשי תקשורת מספר כללים למי שבא במגע עם נפגעי ונפגעות טראומה:
בימים קשים אלה כולנו עדים לסיפורי האימה בתקשורת ורובנו מכירים ניצולים מהטבח הנורא ונמצאים עימם במגע ישיר. מצורפים כללים לראיון או לשיחה עם נפגעי טראומה:
נפגעי הדחק (טראומה) נמצאים במצב רגיש ויש לכבד את הקושי שלהם לספר, גם במחיר של תמונות מרגשות.
להלן כללי ‘עשה ואל תעשה’ כדי שלא לפגוע:
1. הדיבור על רגש יכול להזיק. יש לשאול על עובדות המקרה ולנסות לעקוף רגשות ככל שניתן.
2. אם המרואיין מתנתק או נרעש, יש לסייע לו בקרקוע. הדרך לקרקע היא להחזיר אותו ל’כאן ועכשיו’, לציין איזה יום היום, להדגיש שכרגע אנחנו במקום בטוח, ולא לחזור ולדבר על האירוע הטראומתי יותר.
3. כשמראיינים יש לשאול גם על לפני הטראומה, וגם על אחרי הטראומה. זה אולי מצטלם פחות טוב, אבל קריטי לאנשים לראות את ההמשכיות של אחרי האירוע.
4. לא לפחד לבקש פרטים: איפה עמדת? מה ראית? מה הרחת? מה חשבת? אבל לא לשאול מה הרגשת. הרגש מציף מדי ויכול לפגוע ביכולת לעבד את הזיכרון מאוחר יותר.
5. להקפיד בסוף הריאיון על חיבור של המרואיין לאדם מקבוצת התמך שלו. זה חלק מהאחריות של מי שפותח דברים ולא עומד לסגור אותם.
פרופ’ אייל פרוכטר, יו”ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה, ומנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל.
דר’ רננה איתן, יו”ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה ביולוגית, ומנהלת המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!