טיפול בחסמי ביתא מלווה בסיכון מוגבר לחוסר-איחוי של שברים (מתוך כנס ה-AAOS)

טיפול בחסמי ביתא לאחר שבר מלווה בסיכון מוגבר לחוסר-איחוי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons.

החוקרים מדווחים על קשר בין חשיפה לחסמי ביתא ובין אי-איחוי לאחר שבר, זאת בניגוד למסקנות שעלו ממחקרים מעבדתיים.

במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי התבססו החוקרים על נתוני מאגר Medicare וזיהו מבוטחים עם שברי הומרוס, אמה, טיביה/פיבולה או ירך במהלך ארבע שנות המחקר. הם זיהו מקרים של חוסר-איחוי לפי קודי אבחנה במהלך אשפוז, ביקור אמבולטורי ותביעות ביטוח לאורך שנה אחת לאחר מועד השבר. חשיפה לחסמי ביתא התבססה על תביעות בית מרקחת בין 90 ימים מועד השבר ועד שנה לאחר השבר.

החוקרים זיהו 253,266 שברים שענו על קריטריוני המחקר, כאשר שיעורי הימצאות חוסר-איחוי עמדו על 3.9% בכלל המדגם.

חולים שטופלו בחסמי ביתא וסטטינים היו בשכיחות גבוהה יותר גברים, ממוצא אפריקאי-אמריקאי ועם מדד מחלות רקע גבוה יותר.

לאחר תקנון גיל, מין ומחלות רקע, החוקרים מצאו כי שיעורי היארעות חוסר-איחוי היו גבוהים ב-13% בחולים שטופלו בחסמי ביתא.

החוקרים כותבים כי האתגרים במחקרים תצפיתיים גדולים כאלו הוא הקושי להבחין בין השפעה של הטיפול התרופתי אל מול מצב המשקף את המצב הבריאותי הכולל של החולים, אשר אינו בא לידי ביטוי באופן מלא עפ”י מדד מחלות רקע או הניסיונות לתקן לערפלנים באמצעות שיטות סטטיסטיות.

מתוך כנס ה-AAOS

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה