אירוע מוחי הוא הגורם השלישי בשכיחותו למוגבלות והגורם השני לתמותה ברחבי העולם, כאשר בחולים עם סוכרת סיכון גבוה כמעט כפליים לאירוע מוחי איסכמי, בהשוואה לאלו ללא סוכרת ^1,2. בעקבות שיפור האמצעים למניעה שניונית של אירוע מוחי, בעיקר הודות לטיפול טוב יותר בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, נרשמה ירידה משמעותית בסיכון להישנות אירוע מוחי. בעוד ששיעורי ההישנות עמדו על 8.7% בשנות ה-60 של המאה הקודמת, אלו עמדו על 5% בלבד בשנות האלפיים³.

בחולים עם אירוע מוחי איסכמי או התקף איסכמי חולף, סביר להשלים בדיקות סקר להערכת טרום-סוכרת או סוכרת מאחר והפרעות אלו מופיעות בכ-30% מחולים אלו ומלוות בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי ראשון, כמו גם להישנות אירוע מוחי איסכמי ^4,5 . בחולים עם אירוע מוחי איסכמי או התקף איסכמי חולף עם סוכרת מסוג 2, אין הוכחות מוצקות ליתרונות איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם להפחתת הסיכון להישנות אירוע מוחי, מעבר לשלב האקוטי של האירוע האיסכמי ⁶.

לטיפול ב-Semaglutide, בין אם ניתן בצורה פומית (Rybelsus) או בזריקה תת-עורית (Ozempic) ערך מוסף מעבר לאיזון רמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2.

מחקר ה- SUSTAIN 6 בחן את השפעה ארוכת הטווח של הטיפול ב- sc Semaglutide (Ozempic) על תוצאים קרדיווסקולריים במטופלי סוכרת סוג 2. המחקר הדגים כי באוכלוסיית המחקר שהייתה בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, שיעור התוצא העיקרי המשולב של תמותה ממחלת לב וכלי דם, אוטם לבבי לא-פטאלי או אירוע מוחי לא-פטאלי היה נמוכים משמעותית בקרב חולים שטופלו ב- sc Semaglutide (Ozempic) בהשוואה לחולים בזרוע הפלסבו. הפחתה בסיכון לתוצא המשולב נבעה מירידה משמעותית של 39% בשיעור של אירוע מוחי לא-פטאלי והן מהירידה של 26% בשיעור של אוטם לבבי לא פטאלי שלא הגיעה לידי משמעות סטטיסטית ⁷. מחקר ה- PIONEER 6 בחן ואישר כי הטיפול בפורמולציה הפומית של Semaglutide (Rybelsus)  בטוח מבחינה קרדיווסקולרית באוכלוסיית מטופלים עם סוכרת סוג 2 בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם ⁸.

בניתוח פוסט-הוק שהתבסס על נתונים של שני המחקרים  (SUSTAIN-6 ו- PIONEER 6 ) נבחנה ההשפעה של Semaglutide בשתי הפורמולציה:

תת-עורית (Ozempic 0.5 /1 mg/week) ופומית  (Rybelsus 14 mg/day)על הסיכון אירועים מוחיים. באנליזה הודגם כי בהשוואה לפלסבו, השימוש ב- Semaglutide נקשר להפחתה של 32% בסיכון לאירוע מוחי מכל סוג.

הפחתה בסיכון לשבץ הייתה עקבית בשני המחקרים (SUSTIAN-6 ו- PIONEER-6) ועל פני מינונים שונים של סמגלוטייד. הפחתה בסיכון הייתה מתווכת בעיקר על יד הירידה באירועים הנובעים מחסימה בכלי הדם הקטנים. הירידה בסיכון לאירוע מוחי הודגמה ללא תלות בהיסטוריה של אירוע מוחי קודם ⁹.

החוקרים מסכמים כי לאגוניסטים ל- GLP-1 מספר השפעות שיכולות להיות קשורות להפחתה בסיכון לשבץ, כגון השפעה נוגדת דלקת, הפחתה בשגשוג של השריר החלק בכלי הדם, הפחתה בעקה החימצונית והשפעות מיטיבות על מרקרים נוספים של טרשת.

בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית מוכחת, כולל אירוע מוחי איסכמי, האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) והאיגוד האירופי לחקר סוכרת (EASD) ממליצים על טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ללא תלות בטיפול במטפורמין או ריכוז המוגלובין מסוכרר ¹⁰.

הנחיות משותפות של שני האיגודים האמריקאים (לב ושבץ מוחי) AHA/ASA 2021 ממליצות שהטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי או התקף איסכמי חולף וסוכרת סוג 2, יכלול תרופות בעלות תועלת קרדיווסקולארית מוכחת. ההנחיות מדגישות כי מתוך הקבוצות התרפויטיות המשמשות לטיפול בסוכרת, הנתונים שתומכים בהפחתת הסיכון לאירוע מוחי מתייחסים לתרופות מקבוצת האנלוגים ל- GLP-1 והן לפיוגליטזון ⁶ .

מקורות:

1. GBD 2016 Neurology Collaborators. Global, regional, and national burden of neurological disorders, 1990-2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. Lancet Neurol. 2019 May;18(5):459-480. doi: 10.1016/S1474-4422(18)30499-X.
2. Peters SA, Huxley RR, Woodward M. Diabetes as a risk factor for stroke in women compared with men: a systematic review and meta-analysis of 64 cohorts, including 775,385 individuals and 12,539 strokes. Lancet. 2014 Jun 7;383(9933):1973-80. doi: 10.1016/S0140-6736(14)60040-4.
3. Hackam DG, Spence JD. Combining multiple approaches for the secondary prevention of vascular events after stroke: a quantitative modeling study. Stroke. 2007 Jun;38(6):1881-5. doi: 10.1161/STROKEAHA.106.475525.
4. Mitsios JP, Ekinci EI, Mitsios GP, Churilov L, Thijs V. Relationship Between Glycated Hemoglobin and Stroke Risk: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Am Heart Assoc. 2018 May 17;7(11):e007858. doi: 10.1161/JAHA.117.007858.
5. Kernan WN, Viscoli CM, Inzucchi SE, Brass LM, Bravata DM, Shulman GI, McVeety JC. Prevalence of abnormal glucose tolerance following a transient ischemic attack or ischemic stroke. Arch Intern Med. 2005 Jan 24;165(2):227-33. doi: 10.1001/archinte.165.2.227.
6. Kleindorfer DO, Towfighi A, Chaturvedi S, Cockroft KM, Gutierrez J, Lombardi-Hill D, Kamel H, Kernan WN, Kittner SJ, Leira EC, Lennon O, Meschia JF, Nguyen TN, Pollak PM, Santangeli P, Sharrief AZ, Smith SC Jr, Turan TN, Williams LS. 2021 Guideline for the Prevention of Stroke in Patients With Stroke and Transient Ischemic Attack: A Guideline From the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke. 2021 Jul;52(7):e364-e467. doi: 10.1161/STR.0000000000000375.
7. Marso SP, Bain SC, Consoli A, Eliaschewitz FG, Jódar E, Leiter LA, Lingvay I, Rosenstock J, Seufert J, Warren ML, Woo V, Hansen O, Holst AG, Pettersson J, Vilsbøll T; SUSTAIN-6 Investigators. Semaglutide and Cardiovascular Outcomes in Patients with Type 2 Diabetes. N Engl J Med. 2016 Nov 10;375(19):1834-1844. doi: 10.1056/NEJMoa1607141.
8. Husain M, Birkenfeld AL, Donsmark M, Dungan K, Eliaschewitz FG, Franco DR, Jeppesen OK, Lingvay I, Mosenzon O, Pedersen SD, Tack CJ, Thomsen M, Vilsbøll T, Warren ML, Bain SC; PIONEER 6 Investigators. Oral Semaglutide and Cardiovascular Outcomes in Patients with Type 2 Diabetes. N Engl J Med. 2019 Aug 29;381(9):841-851. doi: 10.1056/NEJMoa1901118.
9. Strain WD, Frenkel O, James MA, Leiter LA, Rasmussen S, Rothwell PM, Sejersten Ripa M, Truelsen TC, Husain M. Effects of Semaglutide on Stroke Subtypes in Type 2 Diabetes: Post Hoc Analysis of the Randomized SUSTAIN 6 and PIONEER 6. Stroke. 2022 Sep;53(9):2749-2757. doi: 10.1161/STROKEAHA.121.037775.
10. ADA- EASD 2022 Consensus Report Diabetologiahttps://doi.org/10.1007/s00125-022-05787-2

בחסות חברת נובו נורדיסק