מחקר עדכני שבוצע בהונג קונג הראה קשר בין טיפול במעכבי SGLT2 (sodium glucose cotransporter 2) לסיכון מופחת ל- non-alcoholic fatty liver disease (NAFLD) וקרצינומה הפטוצלולרית (HCC) בהשוואה לטיפול במעכבי DPP4 (dipeptidyl peptidase-4) במטופלים עם סוכרת סוג 2.
המחקר פורסם ב medRxiv וטרם עבר ביקורת עמיתים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר ל-HCC וכי טיפול במטפורמין הראה אפקט מגן כנגד התפתחות מחלה זו, אך אין מידע בספרות לגבי השפעה של טיפול במעכבי SGLT2 ומעכבי DPP4 על הסיכון ל-NAFLD ו-HCC.
מדובר במחקר קוהורט רטרוספקטיבי שכלל 62,699 מטופלים עם סוכרת סוג 2 שטופלו ב-SGLT2i (n=22,154) או DPP4i (n=40,545) בין 2015 ל-2019 בהונג קונג. מטופלים שטופלו בשתי התרופות ביחד לא נכללו במחקר. התוצאים העיקריים היו NAFLD ו-HCC. התוצאים השניוניים כללו תמותה הקשורה לסרטן ותמותה מכל סיבה. בוצע ניתוח סטטיסטי כולל התאמת ציון הנטייה (PSM) ורגרסיה רבת משתנים.
תוצאות המחקר הראו שטיפול בSGLT2i היה קשור לסיכון נמוך יותר לNAFLD (יחס סיכון HR 0.39, רווח בר סמך 95% של 0.34-0.46) ו-HCC (יחס סיכון HR 0.46, רווח בר סמך 95% של 0.29-0.72) בהשוואה לטיפול בDPP4i אחרי תקנון. הטיפול בSGLT2i נמצא קשור גם לירידה בתמותה הקשורה לסרטן (יחס סיכון HR 0.29, רווח בר סמך 95% של 0.23-0.37) ותמותה מכל סיבה (יחס סיכון HR 0.28, רווח בר סמך 95% של 0.25-0.31). במטופלים עם רקע של הפטיטיס B, לעומת זאת, טיפול ב-SGLT2i נמצא קשור לסיכון גבוה יותר ל-HCC (יחס סיכון HR 3.28, רווח בר סמך 95% של 1.28-8.9).
מסקנות החוקרים הן שטיפול בSGLT2i קשור לירידה בסיכון לNAFLD ו-HCC בהשוואה לטיפול בDPP4i. מגבלות המחקר כוללות את היותו תצפיתי ורטרוספקטיבי. על מנת לאשש את המסקנות ולהוכיח סיבתיות יש צורך במחקרים נוספים.
לכתבה בMedscape
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!