מנתוני עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Hypertension עולה כי טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים בחולים עם מחלת כליות כרונית מלווה בשיעורים נמוכים יותר של התחלת טיפול כלייתי חליפי, כולל המודיאליזה, דיאליזה פריטונאלית או השתלת כליה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתוני עולם-אמיתי רבים אודות השימוש באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים בחולים עם מחלת כליות כרונית, בפרט בכל הנוגע לקשר עם תוצאים כלייתיים קשים. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים אודות מבוגרים עם מחלת כליות כרונית אשר הופנו למחלקה לנפרולוגיה בבית חולים אוניברסיטאי בין ינואר 2005 ועד דצמבר 2018.
המחקר כלל חולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של 10 ומעלה ועד 60 מ”ל/דקה, אשר היו במעקב לאורך לפחות 90 ימים. החוקרים בחנו את הקשר בין טיפול באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים (Spironolactone, Eplerenone, או Potassium Canrenoate) ובין התחלת טיפול כלייתי חליפי.
מבין 3,195 חולים (גיל חציוני של 66 שנים, קצב פינוי גלומרולארי משוער של 38.4 מ”ל/דה), 770 חולים טופלו באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים לאורך חציון של 5.9 שנים. במהלך המעקב תועדו 211 מקרי תמותה, כאשר 478 חולים החלו טיפול כלייתי חליפי.
מניתוח סטטיסטי עלה כי שימוש באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים לווה בירידה מובהקת סטטיסטית של 28% בשיעורי התחלת טיפול כלייתי חליפי (יחס סיכון של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.98).
הקשר בין טיפול באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים ובין התחלת טיפול כלייתי חליפי היה תלוי-מינון (p<0.01) והיה עקבי בתתי-קבוצות שונות.
היארעות היפרקלמיה (ריכוז אשלגן של מעל 5.5 מא”ק/ליטר) הייתה מעט גבוהה יותר בקרב מטופלים באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.48).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול באנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים מלווה בפרוגנוזה טובה יותר בתתי-קבוצות שונות של חולים עם מחלת כליות כרונית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!