טיפול אנטי דיכאוני הוריד את שיעורי האשפוז מקורונה משמעותית (The Lancet Global Health)

קורונה

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

התרופה נוגדת הדיכאון פלובוקסמין, הפחיתה את הצורך בהשגחה ממושכת במיון ובאשפוז ב-30% עד 65%, בקרב חולי קורונה סימפטומטיים בסיכון גבוה, שטופלו תוך 7 ימים מהופעת התסמינים, כך על פי ניסוי שפורסם ב-The Lancet Global Health.

בניסוי הגדול ביותר מסוג זה עד כה, צוות חוקרים הקצה באקראי 1,497 חולי קורונה בוגרים, רובם לא מחוסנים, ב-11 ערים, לקבוצת טיפול ב-100 מיליגרם פלובוקסמין פעמיים ביום במשך 10 ימים, ולפלצבו, מ-20 בינואר עד 5 באוגוסט 2021. גיל המטופל הממוצע היה 50 שנים, 58% היו נשים, והמטופלים היו במעקב במשך 28 ימים. זרוע הפלובוקסמין הופסקה בטרם עת מכיוון שתוצאות ראשוניות הראו יעילות רבה יותר מפלצבו.

פלובוקסמין הוא מעכב סלקטיבי של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) המשמש מאז שנות ה-90 לטיפול בתחלואה נפשית כמו הפרעה טורדנית כפייתית ודיכאון. מנגנוני הפעולה האפשריים במחלת הקורונה הם האנטי-דלקתיים, נוגדי הטסיות ומאפיינים אנטי-ויראליים אפשריים שלו. מתוך 741 חולים שקיבלו פלובוקסמין, 79 (11%) נצפו במשך יותר מ-6 שעות במיון או הועברו לבית חולים שלישוני, בהשוואה ל-119 מתוך 756 (16%) בקבוצת הפלצבו (סיכון יחסי = [RR] 0.68). לא תוארו הבדלים בשיעור תופעות הלוואי. כמו כן, לא היו הבדלים משמעותיים במשך האשפוז, בשיעור המוות, משך זמן ההנשמה המכאנית, זמן ההחלמה או במאפיינים פיזיים או נפשיים אחרים.

“זה עשוי להיות אחד מכלי הנשק החזקים ביותר שלנו נגד הנגיף, ויעילותו היא אחת התגליות החשובות ביותר שעשינו מאז שהמגיפה החלה”, כך קבע החוקר הבכיר ד”ר אדוארד מילס מאוניברסיטת מקמסטר באוהיו. מחברי המחקר ציינו את המחסור בטיפולים יעילים לקורונה, בייחוד באזורים עם גישה נמוכה לחיסונים לנגיף. “לזיהוי טיפולים זולים, זמינים ויעילים נגד קורונה יש, אם כן, חשיבות רבה”, הם כתבו. “בהתחשב בבטיחות, סבילות, קלות השימוש, העלות הנמוכה והזמינות הנרחבת של פלובוקסמין, ממצאים אלו עשויים להשפיע על הנחיות לאומיות ובינלאומיות של ניהול קליני של מחלת הקורונה”.

יחד עם זאת, נותרו שאלות לגבי היעילות והבטיחות של פלובוקסמין, ולגבי מידת ההשפעה על טיפולים אחרים בקורונה, כגון נוגדנים חד שבטיים, כך על פי ד”ר אוטביו ברווגנר מבית החולים אלברט איינשטיין בסאו פאולו. “לבסוף, עדיין לא ברור אם התוצאות מניסוי זה נכונות גם לאוכלוסיות אחרות עם קורונה, כולל אלו ללא גורמי סיכון, אלו שחוסנו במידה מספקת, ואלו שנדבקו בווריאצית דלתא או בווריאציות אחרות”.

לכתבה ב-CIDRAP

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

  • עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) עשויה להביא לעליה בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה בגברים יוצאי צבא מבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר תאומים חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה בשינה ובין הפרעת דחק בתר חבלתית, אך היקף הקשר לא […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    חודשיים לאחר לידה, כאחת מכל 11 נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר 34 שבועות הריון ומעלה פיתחה תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder, או PTSD), כאשר בנשים עם מגע מיידי של עור לעור עם התינוק תועד סיכון נמוך יותר להפרעת הדחק, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology. ברקע למחקר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה