בחולים שאושפזו בשל COVID-19 תועדו בעיות קוגניטיביות והתנהגותיות לאחר השחרור, כאשר מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-European Academy of Neurology עולה כי בחולים שנדבקו בנגיף שכיחות גבוהה יותר של בעיות קוגניטיביות, דיכאון והפרעת דחק בתר-חבלתית, הן בשלב התת-חריף והן עשרה חודשים לאחר השחרור מבית החולים.
מחקר קודם מצא כי כ-30% מהחולים ששרדו זיהום בנגיף הקורונה פיתחו הפרעות קוגניטיביות וכ-30-40% פיתחו הפרעות פסיכו-פתולוגיות, כולל דיכאון וחרדה. הפרעות אלו נקשרו עם חומרת התסמינים הנשימתיים בשלב האקוטי של המחלה הנגיפית, התפתחות דלקת עצבית על-רקע הזיהום, שינויים בכלי הדם המוחיים ו/או שינויים ניווניים במוח.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בחנו את המאפיינים הקוגניטיביים והפסיכו-פתולוגיים ב-49 חולים (גיל ממוצע של 61 שנים, 73% גברים) מאומתים שאושפזו לבית חולים. הם בחנו את הגורמים הללו חודשיים (שלב תת-חריף) ו-10 חודשים (שלב מאוחר) לאחר השחרור מבית החולים.
במרבית המשתתפים תועד לפחות גורם סיכון אחד למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם (55%), עישון (22%) בדיסליפידמיה (18%).
בעת האשפוז, ב-71% מהחולים תועדה בדיקה נוירולוגית חריגה, ב-59% תועד שינוי בטעם, ב-45% זוהתה הפרעה בחוש הריח, כאבי ראש דווחו ב-39% מהחולים ובלבול או ישנוניות ב-20%. במהלך האשפוז, 27% מהחולים נדרשו להנשמה לא-פולשנית.
מעבר להערכה קוגניטיבית ונוירולוגית, המשתתפים עברו בדיקת MRI חודשיים לאחר השחרור מבית החולים. החוקרים אספו נתונים אודות החומר האפור, החומר הלבן ונפח המוח הכולל.
חודשיים לאחר השחרור, ב-53% מהשורדים תועד לפחות חסר קוגניטיבי אחד. חסרים רבים נגעו לתפקוד ניהולי, כולל ירידה ביכולת תכנון, קשב ופתרון בעיות (16%). עם זאת, בחלק מהמשתתפים תועדו בעיות זיכרון (6%), או הפרעות בריאה מרחבית (6%). ברבע מהמשתתפים (23%) תועד משלב תסמינים משנית להפרעה בתפקוד ניהולי.
למעלה משליש מהחולים חוו תסמיני דיכאון (16%) או הפרעת דחק בתר-חבלתית (18%).
בחולים מתחת לגיל 50 שנים תועדה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה בתפקוד ניהולי, כאשר תסמינים אלו תועדו ב-75% מהחולים הצעירים.
הממצאים הצביעו על קשר בין תסמינים נשימתיים חמורים יותר בעת האשפוז ובין חסרים במהלך השלב התת-חריף (p=0.002). החוקרים מסבירים כי ייתכן ורמות חמצן נמוכות במוח הובילו לבלבול, כאבי ראש וערפול מוחי, עם התפתחות הפרעות קוגניטיביות. אות מוגבר בחומר הלבן נקשר עם חסרים קוגניטיביים במהלך שלב זה, כאשר נגעים בחומר הלבן ככל הנראה היו קיימים קודם בשל גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם באוכלוסיה זו. החוקרים לא זיהו קשר בין התפקוד הקוגניטיבי ובין נפח המוח.
בשלב המאוחר לאחר השחרור מבית החולים, שיעור התסמינים הקוגניטיביים ירד מ-53% ל-36%; שוב, החסרים הנפוצים כללו הפרעה בתפקוד ניהולי, כאשר דיכאון תועד ב-15% מהחולים והפרעת דחק בתר חבלתית ב-18% מהחולים.
החוקרים כותבים כי עדיין לא ברור אם השינויים הללו הם תוצאה של הזיהום ולא ברור אם מדובר בבעיות הפיכות או שהן חלק מתהליך נוירודגנרטיבי.
מתוך כנס ה-EAN
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!