קרדיולוגיה

עדויות חדשות לא תומכות בהשפעה של סטטינים על הסיכון לדמנציה או תפקוד קוגניטיבי (J Am Coll Cardiol.)

טיפול בסטטינים ככל הנראה אינו מוביל להתפתחות דמנציה או אף ליקוי קוגניטיבי קל בקשישים הנוטלים את הטיפול התרופתי למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם, כך עולה מניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר ASPREE, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה הנוירו-קוגניטיבית של סטטינים על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים אינה ידועה. מטרתם כעת הייתה לבחון את הקשר בין טיפול בסטטינים ובין ההידרדרות הקוגניטיבית והיארעות דמנציה בקשישים.

הסקירה כללה 18,846 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה שלקחו חלק במחקר להערכת אספירין. כל המשתתפים היו ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, מוגבלות גופנית מג’ורית, או דמנציה והיו במעקב למשך 4.7 שנים.

התוצאים שנבחנו כללו היארעות דמנציה ותתי-סוגים של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל ושינויים בתחומים ספציפיים בתפקוד הקוגניטיבי.

החוקרים מדווחים כי לא תואר קשר בין טיפול בסטטינים, בהשוואה לאי-נטילת טיפול בסטטינים, ובין דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל או תתי-סוגים של הפרעות אלו. כמו כן, הטיפול בסטטינים לא נקשר עם שינויים במדדים להערכת התפקוד הקוגניטיבי לאורך הזמן. יתרה מזאת, לא תוארו הבדלים בין סטטינים הידרופיליים וסטטינים ליפופיליים.

מהנתונים עולות אינטראקציות משמעותיות בין מדדים קוגניטיביים וטיפול בסטטינים בתחילת הדרך; עם עליה במדדי תפקוד קוגניטיבי, עדות ליכולת קוגניטיבית טובה יותר, הסיכון לדמנציה ותתי הסוגים של דמנציה פחת. זוהה קשר בין טיפול בסטטינים ובין התפתחות דמנציה בקרב משתתפים בהם התפקוד הקוגניטיבי היה הנמוך ביותר מלכתחילה. החוקרים מסבירים כי ממצאים אלו ככל הנראה הינם פונקציה של גיל מתקדם, ככל שאדם מבוגר יותר ובעל מדדים קוגניטיביים גבוהים יותר, כך סביר יותר כי ישנם גורמים המגנים עליו מפני פגיעה קוגניטיבית.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי בקשישים בגילאי 65 שנים ומעלה, טיפול בסטטינים אינו מלווה בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל, או הידרדרות בתחומים קוגניטיביים ספציפיים. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר הללו.

J Am Coll Cardiol. 2021, June 21

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה