לאחרונה פורסם נייר העמדה : נייר עמדה של האגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד- עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל . אפריל 2021.

בסקירה זו מוצגת ההתייחסות במסמך למגנזיום ומניעת מחלות קרדיווסקולאריות:

עיקרי ההמלצות לגבי מגנזיום:

” רצוי לשקול צריכת מגנזיום ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת ולהשלים, במידת הצורך, בתוסף עד 600 מ”ג ליום”

הגדרה: מגנזיום הוא מינרל תוך תאי. 1% מהמגנזיום נמצא בנסיוב ולכן, בדיקתו בנסיוב אינה משקפת נאמנה את מצבו בתוך תאי הגוף1-3.

הצריכה היומית המומלצת היא 420 מ”ג ליום לגברים ו-320 מ”ג ליום לנשים. למרות שכמות הצריכה היומית המקסימלית המותרת מתוספים היא 350 מ”ג ליום של Elemental Magnesium6 אולם קיימת הסכמה שכמות של 600 מ”ג ליום ואף יותר אינה מזיקה5 ולכן, יש להתאים את המינון בהתאם לצורך.

עדויות ממחקרי תצפית:

במחקרים אפידמיולוגים תצפיתיים, נראה שתכולת המגנזיום במי השתיה ובמזון קשורה באופן הפוך לשיעורי התחלואה והתמותה הקרדיווסקולריים1-3,,8,9, 10, 11,7. (ראה פרטים בדף העמדה ובמאמרים).

מגנזיום במי השתיה

·         בשנת 2005 התריע ה-WHO על הנזקים שעלולים להיגרם מהיעדר מגנזיום במים מותפלים ובשנת 2011 המליצה על הוספת מגנזיום למים המותפלים.

·         בשנת 2007, וועדת עדין המליצה על הוספת סידן ומגנזיום בכמות של 20-30 מ”ג/ליטר למים המותפלים, אך עד כה נוסף סידן בלבד.

·         בישראל מעל 60% ממי השתיה מותפלים ונטולי מגנזיום.

·         מנתונים על 200,000 מבוטחי כללית בגילאי 25-76 נמצאה עליה של 6% בשיעור המקרים של מחלות לב שהופיעו במעקב של 6 שנים באוכלוסייה הגרה באזורים בהם המים מותפלים בהשוואה לתושבים באזורים המקבלים מי שתיה לא מותפלים13. תוצאה דומה נמצאה בחולים לאחר אוטם שריר הלב 14, על 4,678 חולים ומשך מעקב של שנה.

·         עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות יש ירידה של 30% השיעור המגנזיום בירקות ופירות15.

מחקרי התערבות במניעה שניונית:

אוטם חד השריר הלב

במטה אנליזה של 8 מחקרים התערבותיים בקרב 3,500 אנשים נמצאה ירידה משמעותית בתמותה לעומת פלסבו, אולם בשני מחקרים גדולים שפורסמו בשנים האחרונות לא הצליחו להוכיח זאת1. שמוה-אנליזה של 26 מחקרים בקר 73,363 אנשים ופורסמה בCochrane Collaboration- בשנת 2007 לא נמצא הבדל בתמותה בין מקבלי מגנזיום לפלסבו1.

אי ספיקת לב

תוסף של 6 גרם מגנזיום ליום לעומת פלסבו למשך חודש אחד, ואחר-כך 3 גרם ליום למשך 11 חודשים ל-40 חולים עם אי ספיקת לב קשה, העלה את שיעור ההשרדות כעבור שנה באופן מובהק (75.7% לעומת 51.6%). ב- 38.5% מהחולים שקיבלו מגנזיום היה שיפור בתסמינים של אי ספיקה לעומת 56.3% מהחולים שקבלו פלסבו ודיווחו על החמרה בתסמינים (P<0.001) 16.

יתר לחץ דם.

ב-3 מטה-אנאליזות, מתן תוסף מגנזיום הובילה לירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי 17-19.

תפקוד אנדותל כלי הדם ויכולת ההליכה במבחני מאמץ

·         אצל חולי לב, הוספת 365 מ”ג מגנזיום ליום למשך 6 חודשים שיפרה באופן מובהק את תיפקוד אנדותל כלי הדם,21,20.

·         במטה-אנליזה של 7 מחקרי התערבות אקראיים22 עם 306 חולים במחלת לב כלילית או נבדקים בריאים, הוספת מגנזיום (340-1,200מ”ג ליום) לעומת פלצבו ב-306 נבדקים, שיפקה משמעותית את תפקוד האנדותל בכלי הדם הברכיאלי (P=0.033).

·         הוספת 365 מ”ג ליום מגנזיום לחצי שנה, הפחיתה כאבי חזה במבחני מאמץ21.

·         מספר מחקרים מבוקרים הצביעו על תוסף מגנזיום כתכשיר אנטי אגרגנטי הן ב-41 נבדקים בריאים 23והן ב-42 חולי לב יציבים 24.

·         בהתחשב בסיכון להטיית פירסום, כול המחקרים הללו קטנים מכדי לצאת בהמלצה גורפת.

הפרעות קצב בלב

·         במטה-אנליזה של 22 מחקרים 25 נבדק הקשר בין מתן מגנזיום סולפאט (תוך ורידי) לעומת פלסבו והפרעות בקצב הלב בחולים עם תסמונת כלילית חדה, נמצא שמתן מגנזיום סולפאט לעומת פלסבו, הבחית את הפרעות קצב חדריות ועל חדריות באופן משמעותי (P<0.001).

·         במטה-אנליזה של 20 מחקרים 26 אקראיים עם 2,430 משתתפים, נמצא שמתן מגנזיום תוך ורידי (לעומת פלצבו) לאחר ניתוח מעקפים הפחית משמעותית את הפרעות קצב הלב p=0.04.

מנגנונים אפשריים לפעילות המגנזיום

·         הפחתת הפגיעה מרדיקלים חופשיים של חמצן, משפר את תפקוד האנדותל  21,22.

·         מפחית פעילות יתר של טסיות1-3,29, כגון איגור והיצמדות 28.

·         אצל חולי לב, הוספה של 365 מ”ג ליום למשך 6 חודשים, שיפרה את תפקוד רנדותל כלי הדם ואת הכושר התפקודי 20,21.

מינון

. למרות שכמות הצריכה היומית המקסימלית המותרת מתוספים היא 350 מ”ג ליום של Elemental Magnesium6 אולם קיימת הסכמה שכמות של 600 מ”ג ליום ואף יותר אינה מזיקה ולכן, יש להתאים את המינון בהתאם לצורך.

לנייר העמדה המלא