מומחים קוראים להשלמת בדיקות סקר והתחלת טיפול מוקדם כנגד סוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

מנתוני מחקר ADDITION-Europe (Anglo-Danish-Dutch Study in General Practice of Intensive Treatment and Complication Prevention in Type 2 Diabetic Patients Identified by Screening) שהוצגו במהלך כנס ה-EASD (European Association for the Study of Diabetes) עולה כי ישנה תועלת רבה לאבחנה מוקדמת של סוכרת מסוג 2 והתחלת טיפול בשלב מוקדם.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של קווים מנחים, הדרכה והכשרה על חולים סוכרת שזוהו בעקבות בדיקות סקר, וכן לכמת את ההשפעות של ההבדלים בטיפול ובגורמי סיכון במהלך חמש השנים הראשונות לאחר האבחנה. בניתוח הנתונים לאחר עשר שנים הם ביקשו לבחון את כלל ההשפעות, כולל השפעות ארוכות טווח על אירועים קרדיווסקולאריים, לאחר הפסקת ההתערבות האינטנסיבית לאחר חמש שנים.

מדגם המחקר כלל 3,057 חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, אשר חולקו באקראי לקבוצת טיפול אינטנסיבי (1,678 חולים), שכללה ייעוץ בנוגע לתזונה, פעילות גופנית וחשיבות היענות לטיפול תרופתי והפסקת עישון. הסף להתחלת טיפול כלל המוגלובין מסוכרר של 6.5% ומעלה, לחץ דם של 120/80 מ”מ כספית ומעלה, ו/או רמות כולסטרול כולל של 135 מ”ג/ד”ל ומעלה. עוד סופקו חומרי הדרכה למשתתפים ופגישות הדרכה במרפאה לרופאים. יתר המשתתפים (1,379 חולים) היו בקבוצת טיפול סטנדרטי בהתאם להנחיות הארציות וההחלטה על טיפול תרופתי נקבעה ע”י הרופא המטפל.

לאחר חמש שנות התערבות, לא נעשו עוד מאמצים לעודד צוותי רפואה ראשונית להמשיך בטיפול אינטנסיבי. לאחר 10 שנים מההקצאה האקראית נאספו הנתונים אודות תמותה, אירועים קרדיווסקולאריים, מדדים מעבדתיים וקליניים.

התוצא העיקרי היה משלב של אירוע קרדיווסקולארי ראשון, כולל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי ורה-וסקולריזציה, כמו גם קטיעה לא-טראומטית. נתונים לאחר 10 שנים היו זמינים עבור 3,057 משתתפים ומשך המעקב הממוצע עמד על 9.6 שנים.

החוקרים מדווחים כי לאחר 10 שנים, מרבית ההבדלים המשמעותיים בגורמי הסיכון ובטיפול שזוהו לאחר חמש שנים הצטמצמו, למעט טיפול בתרופות לאיזון לחץ דם (82.4% לעומת 86.4%) ואספירין (30.4% לעומת 42.3%), כאשר ההבדלים בין הקבוצות עדיין נותרו מובהקים סטטיסטית.

שיעורי התוצא העיקרי לאחר 10 שנים עמדו על 15.3% מהחולים בקבוצת הביקורת, לעומת 13.8% מאלו בקבוצת ההתערבות.

ההבדלים הקטנים בטיפול ובגורמי סיכון שזוהו במהלך 5 השנים הראשונות לאחר האבחנה לוו בירידה לא-מובהקת סטטיסטית בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (יחס סיכון של 0.87, p=0.14) לאורך 10 שנים. עוד נרשמה ירידה לא-מובהקת סטטיסטית של 10% בסיכון לתמותה מכל-סיבה לאורך 10 שנים. החוקרים מציעים כי ממצאים אלו מרמזים לאפשרות זיכרון גליקמי (Legacy Effect).

בסיכומו של דבר, הממצאים תומכים בתועלת של זיהוי חולים עם סוכרת מסוג 2 בשלב מוקדם יותר והתחלת טיפול בשלב מוקדם.

מתוך כנס ה-EASD

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה