קרדיולוגיה

הנחיות לאבחנה, מניעה וטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי בחולים מאושפזים עם COVID-19 (מטעם ה-ISTH)

מאת ד”ר עמית עקירוב

ועידת ה-Scientific and Standardization Committee מטעם ה-ISTH (International Society on Thrombosis and Haemostasis) פרסמה הנחיות עדכניות באשר לאבחנה, מניעה וטיפול כנגד תרומבואמבוליזם ורידי בחולים המאושפזים באבחנה של COVID-19.

המומחים מסבירים כי תרומבואמבוליזם ורידי הינו סיבוך אפשרי חשוב בחולים בהם תועדה הדבקה בנגיף SARS-CoV-2. האבחנה של תרומבואמבוליזם ורידי באמצעים הסטנדרטיים היא בעייתית במקרים אלו, לאור הסיכון להדבקת חולים ללא COVID-19 או אנשי צוות רפואי, לצד האתגרים הכרוכים בביצוע בדיקות אבחנתיות בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ.

דיווחים מוקדמים הצביעו על שיעורי היארעות גבוהים של תרומבואמבוליזם ורידי בחולים המאושפזים עם COVID-19, בפרט אלו עם מחלה חמורה. הזיהום הנגיפי מלווה בערכים חריגים של סמני קרישיות-יתר בדם, כולל ערכים מוגברים של D-Dimer, פיברינוגן ופקטור VIII, קיצור זמן aPTT ועליה במדדי SIC (Sepsis-Induced Coagulopathy). טיפולים ניסיוניים בחולים עם מחלה חמורה על-רקע COVID-19 עשויים גם להביא לעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי או לתרום לסיכון לאינטראקציות בין תרופתיות עם תכשירים המשמשים לטיפול אקוטי וכרוני בתרומבואמבוליזם ורידי, דוגמת נוגדי-קרישה פומיים ישירים ואנטגוניסטים לוויטמין K, כמו קומדין.

על-פי ההמלצות העדכניות לאבחנה של תרומבואמבוליזם ורידי בחולים מאושפזים עם COVID-19, על רופאים להתבסס על בדיקות אובייקטיביות סטנדרטיות (כולל בדיקת CTPA, מיפוי ריאתי, בדיקת MRI Venography, בדיקת אולטרה-סאונד דופלר) לאבחנת תרומבואמבוליזם ורידי בהתאם לדרגת החשד הקליני. ניתן גם לשלב גישה מעשית הכוללת בדיקת אקו-לב או אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה, עם בדיקה אובייקטיבית סטנדרטית. אין מקום לבדיקת סקר שגרתית לתרומבואמבוליזם ורידי באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר של הגפיים התחתונות או על-פי רמות D-dimer מוגברות.

ההמלצות לטיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם COVID-19 אשר מאושפזים מחוץ ליחידות טיפול נמרץ כוללות גישה אוניברסאלית של טיפול מונע שגרתי עם מינון סטנדרטי של UFH (Unfractionated Heparin) או LMWH (Low-Molecular Weight Heparin), אשר יינתן לאחר בחינה זהירה של הסיכון לדימום ותוך העדפת השימוש ב-LMWH. ניתן גם לשקול מתן מינון ביניים של LMWH ומרכזים רבים אימצו פרוטוקולי טיפול מניעתי המבוסס על עליה הדרגתית במינון LNWH או מתן LMWH במינון ביניים. בנסיבות מיוחדות, כולל משקל גוף קיצוני, תרומבוציטופניה חמורה (ספירת טסיות של 50,000 x 109 לליטר או 25,000 x 109 לליטר) או הידרדרות תפקוד כלייתי יש להתאים את ההמלצות לטיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי.

בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ עם COVID-19 מומלץ לשקול טיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי, הכולל מינון מניעתי של UFH או LMWH, לאחר בחינה זהירה של הסיכון לדימום. בחולים בסיכון גבוה ניתן גם לשקול מתן מינון ביניים של LMWH. במטופלים הסובלים מהשמנה יש לשקול עליה של 50% במינון הטיפול המניעתי. אין לשקול מתן הפרין במינון תרפואיטי למניעה ראשונית עד לפרסום תוצאות מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא. יש לשקול טיפול מונע הכולל משלב טיפול תרופתי עם אמצעים מכאניים (Intermittent Pneumonic Compression).

באשר משך הטיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים המאושפזים עם COVID-19, טיפול ב-LMWH או נוגדי-קרישה פומיים ישירים (דוגמת Rivaroxaban או Betrixaban) עשוי לשמש כטיפול מונע לתקופה ממושכת. יש לשקול טיפול למניעת תרומבואמבוליזם לאחר השחרור מבית החולים בכל החולים שאושפזו עם COVID-19 ועונים על קריטריוני סיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי. משך הטיפול המונע לאחר שחרור נע סביב 14 ימים, לכל הפחות , ועד 30 ימים.

באשר לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי בחולים מאושפזים עם COVID-19, הכותבים קוראים לעקוב אחר ההנחיות המשמשות לטיפול בחולים עם עדות לתרומבואמבוליזם ורידי, כולל יתרונות LMWH בחולים מאושפזים ונוגדי-קרישה פומיים ישירים לאחר השחרור מבית החולים. יש לשקול שינוי מטיפול במינון תרפויטי בנוגדי-קרישה פומיים ישירים או אנטגוניסטים לוויטמין K לטיפול ב-LMWH באשפוז, בעיקר בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ או אלו הנוטלים תרופות בעלות אינטראקציה אפשרית עם נוגדי הקרישה ובתלות בתפקוד הכלייתי ובספירת טסיות.

ניתן לשקול שינוי משטר טיפול נוגד-קרישה (למשל, מעבר מטיפול מונע לטיפול במינון ביניים לטיפול במינון תרפואיטי) בחולים ללא תרומבואמבוליזם ורידי מבוסס אך עם הידרדרות המצב הריאתי או תסמונת מצוקה נשימתית חדה. משך הטיפול צריך לעמוד על שלושה חודשים, לכל הפחות.

מסמך ההמלצות מבוסס על גישת קונצנזוס ומנסה לספק הכוונה לאנשי צוות רפואי המטפלים בסוגיות הנוגעות לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים מאושפזים עם COVID-19. הכותבים מכירים במגבלות ההליך שהוביל לפרסום ההנחיות, כאשר ייתכן כי חלק מההמלצות לא זכו לתמיכת מרבית חברי הפאנל. עם פרסום נתונים נוספים בנושא, בעיקר נתונים באיכות גבוהה, חשוב יהיה להפיץ את הנתונים החשובים.

J Thromb Haemost. 2020

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שניתוח בריאטרי מלווה בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי בחודש הראשון לאחר-ניתוח, הסיכון פוחת משמעותית עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניתוח בריאטרי מלווה בעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בטווח הקצר, כולל תסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים, אך לא ידוע אם […]

  • האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    מתוצאות  מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי טיפול לאיזון פרופיל השומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בעיקר עם טיפול משולב או בתכשירים בעצימות גבוהה. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הציעו כי טיפול בסטטינים עשוי להיות מלווה בסיכון מופחת לתרומבואמבוליזם ורידי. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לבחון את העדויות באשר להשפעה […]

  • חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד נגיף SARS-CoV-2 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתסמיני דיכאון לאחר-לידה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association. במטרה לקבוע אם קיים קשר בין חיסון כנגד קורונה בזמן היריון ובין דיכאון לאחר-לידה, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 627 נשים הרות (גיל ממוצע של 33.8 שנים) ממאגר […]

  • דפוסי היענות ל-DOACs והסיכון לחזרת פקקת ורידים ולדימום משמעותי לאחר טיפול ממושך (Journal of Managed Care & Specialty Pharmacy)

    דפוסי היענות ל-DOACs והסיכון לחזרת פקקת ורידים ולדימום משמעותי לאחר טיפול ממושך (Journal of Managed Care & Specialty Pharmacy)

    פקקת ורידים, היא שם כולל לקבוצת מחלות, בהן פקקת ורידים עמוקים (DVT) ותסחיף ריאתי (PE), המשפיעה על כ-900,000 אנשים מדי שנה בארצות הברית, אחד עד שניים לכל 1,000 איש. כ-30% מהחולים עם פקקת ורידים חווים הישנות בתוך 10 שנים מהאירוע, והסיכון להישנות פקקת ורידים גבוה במיוחד במהלך 6 עד 12 החודשים שלאחר האירוע. בהשוואה לפקקת […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    בנשים לאחר טיפולי IVF/ICSI הדבקה בנגיף קורונה בתוך עשרה שבועות מהחזרת עוברים אינה משפיעה לרעה על תוצאות היריון, שיעורי השרשה והפלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נתונים אודות 857 נשים בגילאי 20-29 שנים שעברו IVF/ICSI במרכז הפריה חוץ גופית בסין. הם […]

  • ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    במהלך טיפול כנגד COVID-19 ייתכן ויהיה מקום להשהיית טיפולים כנגד מחלת מעי דלקתית, אך צעד זה אינו מוביל לעליה בהתלקחויות הזיהום הנגיפי, כאשר חיסון קודם כנגד COVID-19 מסייע בהפחתת הסיכון לסיבוכים עקב הזיהום הנגיפי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת מעי דלקתית תחת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה