בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו ב-Empagliflozin (ג’ארדיאנס) במסגרת מחקר EMPA-REG OUTCOME תועדה ירידה בצורך בהתחלת טיפול חדש באינסולין או בעצימות טיפול קיים באינסולין, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול-דמה, כך עולה מניתוח פוסט-הוק של ממצאי המחקר אשר פורסם במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-American Diabetes Association.
החוקרים מבהירים כי הטיפול ב-Empagliflozin הביא לירידה משמעותית ועיכוב ניכר בצורך בהתחלת טיפול חדש באינסולין וכן הפחית את הצורך בהעלאה משמעותית של מינון הטיפול באינסולין בחולים שכבר נטלו את הטיפול.
מבין החולים בקבוצת הטיפול ב-Empagliflozin במסגרת המחקר, 9% החלו טיפול חדש באינסולין לאחר 4 שנות מחקר, זאת בהשוואה לשיעור של 20% מהחולים בקבוצת הפלסבו, עם ירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון היחסי בהיקף של 60%. כל החולים במחקר המשיכו בטיפול הקודם בתרופות פומיות להפחתת רמות הסוכר בדם.
החוקרים מדווחים כי בקרב 48% מהחולים במחקר שכבר נטלו טיפול באינסולין כחלק ממשטר הטיפול שלהם, 18% מאלו שטופלו ב-Empagliflozin נדרשו לעליה משמעותית במינון אינסולין (עליה של לפחות 20% מהמינון ההתחלתי) לאחר 4 שנים. עם זאת, בקבוצת הביקורת, 35% נדרשו לעליה משמעותית במינון אינסולין, כאשר ההבדל היה מובהק סטטיסטית עם ירידה יחסית של 58% בצורך בהעלאת מינון הטיפול.
מהנתונים עולה כי עבור שני תוצאי הסיום הללו, ההבדלים בין קבוצת הטיפול ב-Empagliflozin ובין קבוצת הביקורת הופיעו כבר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול וההבדלים בין הקבוצות עלו באופן עקבי לאורך המעקב.
המומחים הציעו כי שלושה גורמים עשויים לתרום להשפעה של Empagliflozin על התחלת טיפול באינסולין או העלאת מינון הטיפול: השפעה ישירה של התרופה על האיזון הגליקמי, ההשפעה החיובית של התרופה על התפקוד והבריאות הכללית העשויה להגביר את תנועות המטופל, וכן ההשערה כי הטיפול ב-Empagliflozin ותרופות אחרות במשפחה עשוי להפחית את שיעור האשפוזים עקב אי-ספיקת לב (במסגרת אשפוז חולים רבים עם סוכרת מסוג 2 עוברים לטיפול באינסולין).
מתוך כנס ה-ADA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!