מודל חדש לחישוב הסיכון, הכולל מידע אודות ליקוי תפקודי ושבריריות, הדגים תוצאות מבטיחות בחיזוי הסיכון לתמותה בתוך שישה חודשים בקרב קשישים שאושפזו בשל אוטם חד של שריר הלב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש דצמבר בכתב העת Annals of Internal Medicine.
מטרת החוקרים הייתה לפתח ולבחון את החשיבות הפרוגנוסטית של מודל סיכון לניבוי התמותה שישה חודשים לאחר אוטם לבבי, אשר משלב מידע אודות ליקוי תפקודי. הם השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,006 משתתפים בגילאי 75 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 81.5 שנים, 44.4% נשים), אשר אושפזו ב-94 בתי חולים ברחבי ארצות הברית בשל אוטם שריר הלב ושרדו עד לשחרור.
בתוך שישה חודשים מהאשפוז תועדו 266 מקרי תמותה (8.8%).
החוקרים החלו בבחינה של 72 משתנים קליניים שנקשרו עם תמותה לאחר אוטם לבבי. לאחר עיבוד סטטיסטי נרחב, הם הצליחו לצמצם את המודל ל-15 משתנים, אשר כללו 11 גורמי סיכון מוכרים (גיל, משך אשפוז, דום נשימה בשינה, מחלת עורקים היקפית, המוגלובין, קצב לב, קצב פינוי גלומרולארי משוער ורה-וסקולריזציה באשפוז) וארבעה גורמים נוספים שלא נכללו במודלי סיכון קודמים: ליקוי שמיעה, ליקוי ניידות, ירידה משקל ומצב בריאותי ירוד לפי דיווח המטופל.
במודל הרב-משתני, הגורמים שנקשרו באופן הבולט ביותר עם תמותה לאחר שישה חודשים כללו ניתוח מעקפים באשפוז, אשר היה בעל השפעה מגנה (יחס סיכויים של 0.15); כמו גם גיל (יחס סיכויים של 1.06), משך אשפוז (יחס סיכויים של 1.05), מצב בריאותי לפי דרגת החמרה (יחס סיכויים של 1.34) וירידה לא-מכוונת במשקל הגוף (יחס סיכויים של 1.69), אשר נקשרו עם סיכון מוגבר.
המודל הסופי היה בעל יכולת הבחנה טובה (שטח מתחת לעקומה של 0.82 ו-0.84, בהתאמה) ומכויל היטב. תוספת ליקוי קוגניטיבי הובילה לשיפור משמעותי בדיוק של המודל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מודל זה עשוי לסייע בהליכי קבלת החלטות בעת השחרור מבית החולים של קשישים שאושפזו בשל אוטם שריר הלב.
Ann Intern Med. Published online December 9, 2019.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!