האם משחקי מחשב עלולים להוביל להופעת הפרעות קצב מסוכנות? (N Engl J Med.)

סדרת מקרים חדשה מעלה את השאלה אם משחקי מחשב עלולים להוביל להפרעות קצב חדריות ולאירועי סינקופה בילדים עם מחלות רקע, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.

החוקרים מדווחים על מספר מקרים של סינקופה משנית לטכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים בשלושה בנים בגילאי 10-15 שנים עם תסמונת LQTS (Long QT Syndrome) או CPVT (Catecholaminergic Polymorphic Ventricular Tachycardia) אשר שיחקו משחקי מלחמה אלקטרוניים בביתם. הפרעות ההולכה לא אובחנו קודם לכן בשניים מהילדים.

החולה הראשון היה ילד בן 10 שנים, אשר איבד הכרה בפתאומיות מיד לאחר ניצחון במשחק מלחמה ממוחשב ושב עצמונית להכרה לאחר מכן. בהמשך הוא אובחן עם CPVT לאחר אירוע דום לב בבית הספר. בדיקה גנטית הדגימה וריאנט שהינו ככל הנראה פתוגני בגן המקודד ל-RYR2 (Ryanodine Receptor 2).

החולה השני היה ילד בן 15 שנים, עם היסטוריה של הפרעה לבבית (D-transposition of the great arteries עם פגם במחיצה הבין-חדרית), אשר טופל בפרוצדורת Rastelli. בזמן שישב במיטה וניצח במשחק מלחמה ממוחשב הוא פיתח פרה-סינקופה ואובחן עם טכיקרדיה חדרית מונומורפית מהירה. לאחר היפוך חשמלי מוצלח בחדר המיון, הושתל ICD והחולה טופל ב-Metoprolol. עם זאת, חודשיים מאוחר יותר הוא חווה אירוע נוסף לפני שעמד לנצח באותו משחק. מכת חשמל ע”י ICD ניתנה בהצלחה.

החולה השלישי היה ילד בן 11 שנים, אשר שיחק במחשב מלחמה ממוחשב עם חבר כאשר החל לסבול מדפיקות לב ולאחר מכן קרס עם חזרה עצמונית להכרה. מקטע QT המתוקן לקצב הלב עמד על 570 מילי-שניות והחולה אובחן עם תסמונת LQTS. בהמשך, מספר בני משפחה אובחנו עם הפרעה דומה וזוהו שני מקרי תמותה ללא-הסבר במשפחה. בדיקות גנטיות מושלמות כעת.

הכותבים סבורים כי ייתכן מנגנון דומה המופיע בילדים עם מצבים אלו כאשר הם מתרגשים בשלבים ספציפיים במהלך משחק ונראה כי אירועים אלו אירעו כאשר הילד עמד לנצח במשחק.

N Engl J Med. 2019;381:1180-81

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה