גורמי סיכון לא-וסקולאריים, דוגמת תשישות נפש ואירועים קודמים עשויים לנבא את הסיכון לדימום מג’ורי ממערכת העיכול תחת טיפול באספירין במינון נמוך למניעה ראשונית של אירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מבריטניה שפיתחו מדד סיכון על-בסיס ממצאי המחקר.

ממצאי המחקר הוצגו במהלך פוסטר בכנס מטעם ה-European Society of Cardiology והעידו כי בעוד ששיעור אירועי דמם מג’ורי היה קטן מ-0.1% מקרים בשנה,הם הצליחו לזהות מגוון גורמים העשויים לסייע בחיזוי הסיבוך הנ”ל.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים ממחקר UK BioBank, שכלל כחצי מיליון מבוגרים בגילאי 40-69 שנים. האבחנות הרפואיות התבססו על דיווח עצמי ועל הערכת הרשומות הרפואיות הממוחשבות לקביעת נוכחות מחלות לב וכלי דם, אירועי דמם ומצבים רפואיים אחרים. נתונים אודות היארעות אירועים אלו נאספו לאורך למעלה משמונה שנים לאחר הרישום למאגר.

החוקרים אספו נתונים אודות גיל, מין, הרגלי עישון, מדד מסת גוף, לחץ דם, סוכרת ותרופות לטיפול ביתר לחץ דם, בכדי לסווג את המשתתפים לפי הסיכון הבסיסי לאירוע וסקולארי מג’ורי (כולל אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, התקף איסכמי חולף, רה-וסקולריזציה עורקית, או תמותה וסקולארית).

בקרב אלו ללא היסטוריה של אירוע וסקולארי מג’ורי, דימום מג’ורי או כיב במערכת העיכול במהלך ששת החודשים שקדמו לגיוס למחקר, 3,522 משתתפים אובחנו עם דימום מג’ורי ממערכת העיכול במהלך המעקב (0.09% מקרים בשנה). בקרב אלו, 2,489 חולים אובחנו עם דימום ממערכת העיכול העליונה ו-1,235 חולים אובחנו עם דימום ממערכת העיכול התחתונה.

בנוסף, 1,404 משתתפים אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי ו-25,728 משתתפים אובחנו עם דימום מינורי. כצפוי, שיעור אירועי הדמם עלה עם עליה בסיכון לאירועים וסקולאריים מג’וריים. בנוסף, הן טיפול נוגד-טסיות והן טיפול נוגד-קרישה נקשרו עם הסיכונים לדימומים ממערכת העיכול.

במטרה לזהות גורמי סיכון לא-וסקולאריים לדימומים מג’וריים ממערכת העיכול, החוקרים השלימו ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון לגורמי סיכון וסקולאריים ידועים ולשימוש באספירין וקומדין. גורמים שנקשרו עם דימומים מג’וריים ממערכת העיכול כללו תשישות נפש, היסטוריה של דימומים מג’וריים ומינוריים, מחלות מערכת עיכול, גורמים המטולוגיים, מחלות ממאירות וסמנים בדם ובשתן של מחלות כבד וכליות.

על-בסיס נתונים אלו יצרו החוקרים מדד סיכון לא-וסקולארי, אשר כלל היסטוריה של דימום קודם ממערכת העיכול, מחלות מערכת עיכול שאינן על-רקע אלכוהול ודימום נשימתי, כמו גם מדד FEV (Forced Expiratory Volume in one second) נמוך, כוח אחיזה ירוד ורמות המוגלובין נמוכות. הם מצאו כי בהשוואה לאלו בחמישון התחתון של דימום מג’ורי ממערכת העיכול, באלו בחמישון העליון תועד סיכון גבוה פי 6.57 לדימום מג’ורי ממערכת העיכול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד הסיכון עשוי לשמש במצבים אחרים וצפוי להיבחן במחקר ASCEND במטרה לסייע בהערכת סך התועלת של טיפול באספירין במטופלים בקטגוריות סיכון שונות.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ