קרדיולוגיה

גירוי אפידוראלי עשוי לשפר תפקוד קרדיווסקולארי בחולים לאחר פציעת חוט שדרה (JAMA Neurol)

גירוי אפידוראלי של חוט השדרה עשוי להביא לעליה בלחץ הדם וקצב הלב בחולים עם נזק לחוט שדרה צווארי הסובלים מתת לחץ דם אורתוסטטי, כך עולה מנתונים מוקדמים שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של גירוי אפידוראלי המכוון לגירוי תפקוד קרדיווסקולארי בארבעה חולים לאחר פציעה מלאה של חוט השדרה הצווארי. הם בחנו את תוצאות התערבות זו כאשר שימשה על-בסיס יומי כנגד תת-לחץ דם אורתוסטטי כרוני.

מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך בין ספטמבר 2014 ועד ינואר 2018 וכלל ארבעה משתתפים עם נזק לחוט השדרה, שהתייצגו עם תת לחץ דם אורתוסטטי, לחץ דם נמוך במנוחה ותסמיני דיס-רפלקסיה אוטונומית. בקרב המשתתפים עם גירוי אפידוראלי של חוט השדרה (RestoreAdvanced, מערך של 16 אלקטרודות) הושתל המכשיר על סגמנטים L1-S1 וכוון למתן גירוי שהביא לעליית לחץ דם סיסטולי בטווח 105-120 מ”מ כספית. המשתתפים השלימו 89 מחזורי טיפול יומי בני שעתים. לחץ הדם נמדד באופן רציף במטרה להעריך את התגובה ההמודינאמית לדחק אורתוסטטי משנית לאימון, עם ובלי גירוי.

תת לחץ דם אורתוסטטי נעלם עם הגירוי האפידוראלי לאחר אימון יומי. לפני האימון היומי לשימוש בגירוי האפידוראלי, משתתף A41 חווה ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ועליה בקצב הלב ללא שינוי, אך עם הגירוי, לחץ הדם בזמן ישיבה לא השתנה משמעותית מהערכים שנמדדו בשכיבה, למרות שקצב הלב שנמדד בישיבה עלה משמעותית, אך לערכים נמוכים יותר. תגובה דומה תועדה לאחר אימון יומי בשימוש במכשיר בעקבות חשיפה לדחק אורתוסטטי גם ללא גירוי. ממצאים אלו היו עקביים בכל ארבעת המשתתפים במחקר.

החוקרים כותבים כי תת לחץ דם אורתוסטטי השתפר בארבעת המשתתפים במחקר עם נזק כרוני לחוט השדרה הצווארי בעקבות שימוש במכשיר לגירוי אפידוראלי של האזור הלומבו-סקראלי בזמן דחק אורתוסטטי. השיפור בתגובה הקרדיווסקולארית תועד לאחר אימון יומי בשימוש במכשיר, ללא גירוי. ממצאים אלו מרמזים כי ישנה תגובתיות קרדיווסקולארית מיידית עם גירוי, הנותרת לאחר אימון, רמז לאדפטציה ארוכת-טווח.

JAMA Neurol. Published online September 17, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    בחולים עם מיגרנה שהחליפו מטיפול פומי בטריפטנים לטיפול ב- Ubrogepant (אוברלוי) דווח על תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שבחרו להחליף לתכשיר אחר ממשפחת טריפטנים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית ההנחיות לטיפול בארצות הברית ממליצות כי חולים ינסו לפחות שני טריפטנים שונים לפני נסיון […]

  • הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ירידה בראיה וברגישות לניגודיות מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה בקשישים וירידה ברגישות לניגודיות לאורך הזמן מצויה בקורלציה עם הסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. החוקרים בחנו את הקשר בין תפקודי הראיה ובין הסיכון לדמנציה ב-2,159 גברים ונשים (גיל ממוצע של 77.9 שנים; 54% נשים) ממחקר National Health […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vyvgart לטיפול במבוגרים עם CIDP (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vyvgart לטיפול במבוגרים עם CIDP (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את משלב Efgartigimod Alfa ו-Hyaluronidase (או Vyvgart-Hyrtulo) לטיפול במבוגרים עם אבחנה של CIDP (או Chronic Inflammatory Demyelinating Polyneuropathy). המומחים מסבירים כי Vyvgart הינו התכשיר הראשון ממשפחת Neonatal Fc Receptor Blocker, שאושר לטיפול ב-CIDP ויהיה זמין במתן חד-שבועי כזריקה תת-עורית. במחקר ADHERE בשלב 3, 69% מהחולים שטופלו […]

  • קדם רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר (JAMA Netw Open)

    קדם רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קדם-רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר French Conception Study, מחקר עוקבה פרוספקטיבי ארצי הכולל למעלה מ-1.9 מיליון הריונות, כאשר האימהות היו במעקב ממוצעה לאורך תשע שנים. מהנתונים עולה כי כ-3% מהאימהות […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה