רמות גבוהות של חלקיקי HDL (High Density Lipoprotein) עשויות להוות סמן להפרעה בתפקוד HDL, במקום סמן להגנה לבבית בנשים לאחר-מנופאוזה, כך עולה מניתוח נתוני מחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis), שפורסמו בכתב העת Arteriosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology.
החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין ריכוזי HDL וגודל חלקיקי HDL עם עובי שכבת אינטימה-מדיה של עורקי התרדמה ונגע טרשתי בעורקי התרדמה וכן להעריך נוכחות אינטראקציה לפי גיל וזמן שחלף ממנופאוזה.
לצורך כך, הם אספו נתונים אודות 1,380 נשים ממחקר MESA, בגיל ממוצע של 61 שנים (61% לאחר מנופאוזה טבעית, 21% לאחר מנופאוזה כירורגית ו-18% בתקופת בתר-מנופאוזה). הם לא כללו במחקר נשים עם מנופאוזה מוקדמת או לא-ידועה (מנופאוזה לא-ניתוחית בגיל 45 שנים, או מוקדם יותר).
לאחר תקנון למשתנה השני, גודל גדול יותר של חלקיקי HDL אך לא ריכוז HDL נקשר עם עובי שכבת אינטימה-מדיה דק יותר (p=0.001), בעוד שריכוז HDL גבוה יותר, אך לא גודל חלקיקי HDL, לווה בסיכון מוגבר לנוכחות נגע טרשתי בעורק התרדמה (p=0.04).
הזמן שחלף ממנופאוזה השפיע משמעותית על הקשר של חלקיקי HDL גדולים, אך לא של חלקיקי HDL קטנים עם עובי שכבת אינטימה-מדיה של עורקי התרדמה; חלקיקי HDL גדולים לוו בשכבת אינטימה-מדיה עבה יותר בסמוך למנופאוזה, אך עם עובי שכבה דק יותר בשלב מאוחר יותר בחיים. הקשר הפרו-אתרוגני שדווח בין ריכוז HDL ובין נגע טרשתי בעורקי התרדמה היה בולט בנשים בגיל מאוחר יותר בעת מנופאוזה, שהיו כבר עשר שנים לאחר מנופאוזה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ריכוז HDL מוגבר אינו תמיד מספק הגנה לבבית בנשים לאחר מנופאוזה. יכולת ההגנה הלבבית של חלקיקי HDL גדולים עשויה להיות מושפעת ממרחק הזמן מהמעבר למנופאוזה ומכאן עולה החשיבות של הערכת ההשפעה של המעבר למנופאוזה על איכות HDL והקשר לסיכון למחלות לב וכלי דם בשלב מאוחר יותר.
Arterioscler Thromb Vasc Biol. Published July 19, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!