מנתוני מחקר VADT (Veterans Administration Diabetes Trial) בחולים עם היסטוריה של סוכרת מסוג 2, אשר לא הייתה מאוזנת לאורך זמן ארוך, לא הייתה עדות לתופעת זיכרון גליקמי (Legacy Effect) לפיה תועדו פחות אירועים קרדיווסקולאריים במהלך 15 שנות מעקב. בהשוואה לחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, באלו בקבוצת טיפול לאיזון גליקמי אינטנסיבי תועדו פחות אירועים קרדיווסקולאריים בנקודת המעקב לאחר עשר שנים, אך ממצא זה לא נותר לאחר 15 שנים.
מחקר VADT כלל 1,971 יוצאי צבא מבוגרים עם איזון גליקמי ירוד, עם ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע קרוב ל-9.5%. המשתתפים חולקו באקראי לאיזון גליקמי אינטנסיבי, לעומת טיפול סטנדרטי. בממוצע, גיל המשתתפים עמד על 60 שנים ואבחנת סוכרת נקבעה כ-11.5 שנים מוקדם יותר.
לאחר שלב טיפול פעיל בן 5.6 שנים, עם יעד המוגלובין מסוכרר של מתחת ל-6.0% בקבוצת טיפול אינטנסיבי, חציון המוגלובין מסוכרר עמד על 6.9% בקבוצת הטיפול האינטנסיבי לעומת 8.4% בקבוצת טיפול סטנדרטי.
בהשוואה, ריכוזי המוגלובין מסוכרר שהושגו בקבוצת טיפול פעיל לעומת טיפול סטנדרטי עמדו על 7.0% לעומת 7.9% במחקר UKPDS; 6.4% לעומת 7.5% במחקר ACCORD; ו-6.5% לעומת 7.3% במחקר ADVANCE מכאן עולה כי מחקר VADT היה מוצלח בהשגת איזון גליקמי טוב.
לאחר השלב הפעיל של מחקר VADT, רמות המוגלובין מסוכרר בשתי הקבוצות התאחדו כך שעשר שנים מתחילת המחקר, רמות המוגלובין מסוכרר בשתי הקבוצות נעו סביב 8.5%. כ-15 שנים לאחר תחילת המחקר (חציון של 13.6 שנות מעקב), רמות המוגלובין מסוכרר בשתי הקבוצות נעו סביב 8.8%.
במחקר VADT, טיפול אינטנסיבי הפחית משמעותית את התוצא העיקרי של אירועים קרדיווסקולאריים (אוטם לבבי, אירועים מוחיים, תמותה קרדיווסקולארית, אי-ספיקת לב וקטיעות) בהיקף של 17% לאחר עשר שנות מעקב. עם זאת, לאחר 15 שנות מעקב, הבדל זה לא נותר עוד מובהק סטטיסטית.
כמו כן, לא תועד הבדל מובהק בתמותה קרדיווסקולארית עם טיפול אינטנסיבי לעומת טיפול סטנדרטי לאחר 10 שנים ולאחר 15 שנים.
מנתוני מחקר VADT עולה כי לפחות במהלך כשש שנים, לריכוז המוגלובין מסוכרר של פחות מ-7% יתרון קרדיווסקולארי, בהשוואה לריכוז המוגלובין מסוכרר של מעל 8%.
החוקרים מציינים כי מאחר ו-97% מהמשתתפים במחקר היו גברים, לא ברור אם הממצאים תקפים גם לנשים ולמחקר עוצמה יחסית קטנה, כאשר בסך הכול תועדו 657 אירועים קרדיווסקולאריים (התוצא העיקרי) לאחר 15 שנים.
לסיכום, מנתוני VADT עולה כי איזון גליקמי הדוק יותר לעומת פחות לאורך 5.6 שנים הפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים במהלך עשר שנים, אך לא הייתה השפעה לאחר 15 שנים. לכן, אעפ”י שיש תועלת לאיזון גליקמי הדוק יותר, זו לא נותרת לעד.
מתוך כנס ה-ADA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!