בדיקת רוק להערכת רמות Amyloid-β42 ((Aβ42 עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר ע”י קביעת הסיכון למחלה והנחיות אודות מקומו של טיפול מונע בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease.

החוקרים מקנדה התבססו על בדיקת ELISA של הרוק למדידת רמות Aβ42 ברוק. הם מצאו כי רמות מוגברות של Aβ42 בנבדקים בסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר היו דומות לרמות בחולים שכבר אובחנו עם מחלת אלצהיימר.

מאחר ומחלת אלצהיימר הינה תהליך נוירו-דלקתי, המתחיל עשר שנים לפני הופעת חסרים קוגניטיביים, החוקרים מציעים כי התחלת טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים עשור לפני הגיל האופייני להופעת מחלת אלצהיימר, עשוי לסייע במניעת ההשפעות הדלקתיות של נבדקים עם ריכוזים גבוהים של Aβ42.

החוקרים מציינים מטה-אנליזה מוקדמת שכללה 17 מחקרים, אשר התמקדה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ומצאה כי בקרב אלו שטופלו בתכשירים אלו תועד סיכון נמוך יותר להתפתחות מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו שלא נטלו נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. החיסרון העיקרי שתואר במחקרים האפידמיולוגיים בנושא נגע לכך שנדרש היה להתחיל טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לפחות שישה חודשים ועדיף לפחות חמש שנים לפני אבחנה קלינית של מחלת אלצהיימר.

ממחקרים קודמים בנושא עולה כי התפתחות מחלת אלצהיימר מתחילה למעלה מעשור לפני הופעת הסימנים הקליניים של המחלה. זהו ההסבר האפשרי לנתונים ממחקרים אפידמיולוגיים מהם עלה כי יש להתחיל בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים שנים לפני אבחנה קלינית של מחלת אלצהיימר.

בניגוד להשערה קודמת לפיה המוח הינו האיבר היחיד המפריש Aβ42, ממחקר שפורסם לאחרונה עלה כי Aβ42 מופרש בכל רקמות הגוף, והפרשתו ברוק משקפת את הייצור בבלוטות רוק תת-לסתיות. בדיקת רוק הוכחה כאמצעי המספק מידע אודות רמות Aβ42 באיברים שונים.

לפי מחקר שפורסם לאחרונה, בקרב נבדקים שאינם בסיכון למחלת אלצהיימר, הפרשת Aβ42 נעה סביב 20 פיקוגרם/מ”ל (19-25 פיקוגרם/מ”ל), ללא תלות בגיל או מין, עם ייצור די קבוע ולא-משתנה מיום ליום ולאורך זמן. מנגד, באלו שהפרישו רמות גבוהות של Aβ42 (41-60 פיקוגרם/מ”ל), רמות אלו היו דומות לרמות שתועדו בחולים עם מחלת אלצהיימר.

הכותבים מציעים שישה שלבים תיאורטיים להתפתחות מחלת אלצהיימר, כאשר חלון ההזדמנויות להתערבות תרפואיטית קטן עם כל שלב נוסף. השלב הראשון מתחיל בגיל 55 שנים, כעשור לפני הופעת מחלת אלצהיימר (שלרוב מופיעה בגיל 65 שנים). ללא התערבות, השכיחות עולה כפליים כל חמש שנים, כאשר התהליך מתחיל במשקעי Aβ במוח וירידה ברמות Aβ בנוזל השדרה.

עם התקדמות המחלה בשלב 2, ממשיכים להצטבר משקעי Aβ במוח, בעוד שהרמות בנוזל שדרה ממשיכות לרדת. בשלב השלישי, מתפתחים סבכים קורטיקאליים ובשלב הרביעי ניתן לזהות ליקוי קוגניטיבי קל. בשלב 5 ניתן לזהות קלינית מחלת אלצהיימר עם התקדמות חסרים קוגניטיביים מדרגה קלה לחמורה בשלב 6. למרות שבשלב השישי אפשרויות הטיפול הן מינימאליות, מרבית החולים במחקרים קליניים מצויים בשלב זה.

J Alzheimers Dis. Published online March 13, 2018

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לתחקיר שערכנו באתר אי-מד בנושא דמנציה