e-med-isral-ribbon

קרדיולוגיה

התועלת של Propranolol בטיפול בהפרעת דחק בתר-חבלתית (Am J Psychiatry)

ממצאים חדשים מספקים עדויות נוספות התומכות בתועלת האפשרית של Propranolol (דרלין) בטיפול בחולים עם הפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Posttraumatic Stress Disorder). החוקרים מקנדה מצאו כי התרופה עשויה לשבש את המיצוק מחדש של זיכרונות טראומטיים ולהוביל לכך שהנטל הרגשי שלהם יהיה פחות משמעותי.

המחקר כפל-סמיות, אקראי ומבוקר-פלסבו כלל 60 מבוגרים עם PTSD ממושך. מחצית מהמשתתפים טופלו ב- Propranolol והיתר קיבלו טיפול דמה תואם 90 דקות לפני מפגש רה-אקטיבציה של הזיכרון, אחת לשבוע, במהלך שישה מפגשים עוקבים. במהלך המפגש הראשוני, ניתן Propranolol קצר-טווח במינון 0.67 מ”ג/ק”ג ושעתיים מאוחר יותר ניתן Propranolol ארוך-טווח במינון 1 מ”ג/ק”ג. בחמשת המפגשים הבאים, ניתנו מינונים של Propranolol קצר-טווח וארוך-טווח יחדיו.

הירידה בדירוג תסמיני PTSD בעקבות מתן Propranolol זוהתה הן מנקודת המבט של הרופא והן מנקודת המבט של החולה, כפי שהתבטא במדד CAPS (Clinician Administered PTSD Scale) ומדד PCL-S (PTSD Checklist-Specific).

מדדי CAPS לפני הטיפול היו דומים בשתי הקבוצות. בהערכה לאחר-טיפול, מדדים אלו ירדו בשתי הקבוצות, אך הירידה הייתה גדולה יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Propranolol. מניתוח לפי כוונה לטפל ולפי פרוטוקול עלה כי השיפור במדד CAPS לאחר ההתערבות עמד על 38% ו-36%, בהתאמה, בקבוצת ההתערבות ועל 24% ו-13%, בהתאמה, בקבוצת הפלסבו.

גם מדדי PCL-S היו דומים בשתי הקבוצות ובשתיהן תועדה ירידה במדדי PCL-S, אך הירידה הייתה גדולה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות. מניתוח לפי כוונה לטפל ולפי פרוטוקול עלה כי השיפור ב-PCL-S בהתאמה, עמד על 56% ו-53% בקבוצת ההתערבות ועל 15% ו-10% בקבוצת הפלסבו.

החוקרים כותבים כי גודל ההשפעה של Propranolol במחקר זה תאם היטב לתוצאות שהושגו עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הטיפול המוכח ביותר ל-PTSD, כמו גם לתוצאות שתועדו עם טיפול ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), הטיפול התרופתי המומלץ ביותר לחולים עם הפרעת דחק בתר-חבלתית.

Am J Psychiatry. Published online January 12, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה