קרדיולוגיה

השימוש בחמצן בבית חולים אסף הרופא – מרפא מחלות או בלוף יחצני?/מאמרו של פרופ’ אבינעם רכס ב”הארץ”

במאמר ב”הארץ” מותח  אבינעם רכס, פרופ’ (אמריטוס) לנוירולוגיה בבית חולים הדסה ויו”ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית , ביקורת קשה על הפעילות של תא הלחץ של בי”ח אסף הרופא.

מסתבר כי בית החולים מציע (ויותר מכך אף מקדם ומפרסם באמצעות כלי התקשורת השונים) מגוון טיפולים פרטיים שהם מעבר להתוויה המאושרת בסל הכוללת ע”פ  חוזר מנהל רפואה 15 התוויות ביניהן “טיפול דחוף בחמצן בעל-לחץ…, הניתן במצב רפואי שדחייתו מעל 24 שעות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למטופל“. רכס מפרט במאמר מצבים כמו “הרעלת פחמן חד-חמצני, אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל בה באמצעות עירוי דם, שתלי עור במצוקה, נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמה הרכה, איסכמיה חבלתית חריפה (למשל פגיעות מעיכה), פצעים קשיי ריפוי, זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול, ונזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם” הוא מוסיף כי “קיימת הסכמה גורפת בעולם הרפואה כי במצבים דחופים כאלו הטיפול בתא לחץ אכן יעיל ביותר ולעתים קרובות מציל חיים”. 

מסתבר כאמור ע”פ כתבתו של רכס, כי “אסף הרופא”  מציע את הטיפול בתא הלחץ גם   להתוויות שאין להן ביסוס מדעי עובדתי (כמו למשל שבץ, פרקינסון, פיברומיאלגיה דמנציה ועוד).   הפרדוקס הוא , ע”פ רכס, שמדובר בבי”ח ממשלתי שפועל כנגד ההנחיות של משרד הבריאות שלו הוא כפוף ניהולית וארגונית.

רכס מסכם  “לעניות דעתי, מטופלים רבים באסף הרופא נחשפים לטיפול ניסיוני, שאינו מבוסס מדעית. כפי שניתן להבין, לעתים הוא ניתן לאינדיקציות שהוכח כי אינו יעיל עבורן. ראוי ללמוד על השפעות הטיפול בחמצן היפרברי, אך יש לעשות זאת על בסיס מחקר מדעי הולם. איני מתנגד לשימוש זהיר בו במצבים קליניים שאינם כתובים בהתוויות “מינהל רפואה” של משרד הבריאות, אבל יש להציג זאת כטיפול ניסיוני שיעילותו עדיין לא הוכחה ולא לגבות עליו תשלום. ואם לא, יש לטפל בו רק בהתאם להתוויות משרד הבריאות שעבורן כאמור הוא נמצא יעיל ביותר“.

ומביא גם את תגובת אסף הרופא :

המרכז ההיפרברי (תא הלחץ) באסף הרופא הוא הגדול בישראל והמוביל בתחומו בעולם. העבודה במרכז היא על פי כללי האתיקה המקובלים וברישיון משרד הבריאות. בין היתר המרכז משמש כגוף מחקרי מתקדם מסוגו, הזוכה לשבחים רבים על מחקריו ופעילותו בארץ ובכל רחבי העולם. ידוע וגלוי לכל מטופל המגיע למרכז מהו הטיפול הניתן, מהם סיכויי ההצלחה ובאיזו מסגרת הוא נעשה“.

ואת תגובת משרד הבריאות: “טיפולים הנכללים בסל הם טיפולים שהוכחה יעילותם. בימים אלו מעודכן חוזר ההתוויות לטיפול היפרברי. ניתן לבצע טיפולים שאינם במסגרת הסל להתוויות שאינן מוכחות באופן חד-משמעי. ככל שיש חשש להטעיית הציבור, הנושא יטופל על ידי הגורם הרגולטורי העוסק בכך במשרד ללא קשר לשאלת הבעלות. בנוסף, נושא תא הלחץ בכלל, כולל הטענה על הונאה בפרסום, נבדק במשרד”

לכתבה ב”הארץ”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: יורוליטין A בטיפול באלצהיימר

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: יורוליטין A בטיפול באלצהיימר

    פרופ’ רז מציג מחקר שבחן מתן יורוליטין A במודל אלצהיימר בעכברים, בו נמצא כי החומר עשוי למנוע שקיעה של עמילואיד בטא במח, ולהביא לעיכוב בהתפתחות המחלה. הטיפול לא נוסה בבני אדם, אך זמין לנטילה כתוסף מזון, ולכן פרופ’ מציע כי ניתן לשקול לקחת אותו כתוסף באנשים הנמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר. לטיפ בנושא שינה ופינוי זבל […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • הקריטריונים החדשים לאבחון אלצהיימר כוללים גם אבחון מבוסס ביומרקרים

    הקריטריונים החדשים לאבחון אלצהיימר כוללים גם אבחון מבוסס ביומרקרים

    אגודת האלצהיימר, גוף בינלאומי שמוקדש לטיפול, תמיכה ומחקר במחלה, פרסם הלילה קריטריונים חדשים לאבחון ואיפיון המחלה, ולקביעת דרגות חומרתה, והם כוללים לראשונה גם אבחון המבוסס על סמנים ביולוגיים. ראשי האיגוד הנוירולוגי בישראל: "מדובר במהפיכה באבחון המחלה. שונו הקריטריונים הבינלאומיים לאבחון אלצהיימר ולקביעת דרגות המחלה: מאבחון קליני בלבד, לאבחון המבוסס גם על סמנים ביולוגים, בדומה לאבחון מחלות אחרות, כמו: סרטן, מחלות לב וסוכרת"

  • מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    בדיקת קפסולה בעזרת בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחון מדויק ומהיר יותר של נגעים מדממים במעי הדק, בהשוואה לבדיקה סטנדרטית, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Digital Health. במסגרת המחקר גויסו מ-14 מרכזים רפואיים חולים עם חשד לדימום ממעי דק אשר השלימו בדיקת קפסולה אנדוסקופית של המעי הדק עם מערכת NaviCam […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה