קרדיולוגיה

אין תועלת לטיפול בסודיום-ביקרבונט או Acetylcysteine לאחר אנגיוגרפיה (מתוך כנס מטעם ה-AHA)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Heart Association עולה כי מתן סודיום-ביקרבונט או טיפול פומי ב-NAC (N-Acetylcysteine) אינם מפחיתים משמעותית אירועים חריגים לאחר אנגיוגרפיה בחולים בסיכון גבוה לסיבוכים כלייתיים.

מחקר PRESERVE (Prevention of Serious Adverse Events Following Angiography) כלל 5,177 משתתפים מ-71 אתרים בחמש מדינות. במקור תכננו החוקרים מדגם של 7,680 חולים, אך לאחר ניתוח ביניים שתוכנן מראש ועדת המעקב החליטה על הפסקת הגיוס למחקר בשל העדר הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתוצא העיקרי של המחקר.

מבין 4,933 משתתפים (94% גברים, גיל ממוצע של 69.8 שנים, 81% עם סוכרת) שנכללו בניתוח מעודכן לפי כוונה לטפל, 2,511 חולקו בקראי לטיפול בסודיום ביקרבונט ו-2,482 חולקו לטיפול בסודיום כלוריד. כל קבוצה טופלה עוד בקפסולות NAC במינון 1,200 מ”ג, פעמיים ביום, למשך חמישה ימים, החל מכשעה אחת טרם האנגיוגרפיה (2,495 חולים) או פלסבו תואם (2,498 חולים).

טרם האנגיוגרפיה ניתנו נוזלים דרך הוריד בקצב של 1-3 מ”ל/ק”ג לשעה, לאורך 1-12 שעות עד נפח כולל של 3-12 מ”ל/ק”ג. בזמן אנגיוגרפיה, הנוזלים ניתנו בקצב 1-1.5 מ”ל/ק”ג/שעה. לאחר הפרוצדורה ניתנו נוזלים בקצב 1-3 מ”ל/ק”ג/שעה במהלך 2-12 שעות עם נפח כולל של עד 6-12 מ”ל/ק”ג. לא תועדו הבדלים מובהקים בין מאפייני החולים בקבוצות השונות.

בכלל המשתתפים במחקר, 90.5% לעומת 9.5% השלימו אנגיוגרפיה כלילית ולא-כלילית, בהתאמה; נפח חומר הניגוד הממוצע עמד על 85 מ”ל. קצב פינוי גלומרולארי משוער בסיסי עמד על 50.2 עם ריכוז קריאטינין ממוצע של 1.5.

מהתוצאות עלה כי התוצא העיקרי המשולב תועד ב-110 חולים שטופלו בסודיום ביקרבונט בכל משלב ו-116 מאלו שטופלו בסודיום כלוריד (יחס סיכויים של 0.93, p=0.62); כמו גם 114 לעומת 112 מהמטופלים ב-NAC ופלסבו, בהתאמה (יחס סיכויים של 1.02, P=0.88). בנוסף, 239 לעומת 206 חולים (P=0.13) ו-228 לעומת 217 חולים (p=0.58) מהמשתתפים בכל קבוצה, בהתאמה, פיתחו נזק כלייתי על-רקע חומר ניגוד.

החוקרים כותבים כי לא זוהו הבדלים בין הקבוצות בתוצאים משניים של תמותה לאחר 90 ימים, צורך בדיאליזה לאחר 90 ימים, אשפוז מכל-סיבה לאחר 90 ימים והפרעה כלייתית ממושכת. גם בניתוח לפי תתי-קבוצות לא עלו הבדלים משמעותיים בהשוואות שונות.

לדברי החוקרים, בעקבות ממצאי המחקר אין עוד מקום לסגור את הדלת על כל מחקר נוסף להערכת התערבויות ספציפיות אלו למטרה זו.

מתוך כנס מטעם ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    צריכת אלכוהול בהיקף של מעל 12 גרם ביום מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension. הממצאים מצביעים על קשר ליניארי בין היקף צריכת אלכוהול ובין הסיכון לית לחץ דם, כאשר חוזק הקשר היה שונה בין גברים ונשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת אלכוהול נקשרה עם […]

  • בדיקות סקר לסרטן ריאות עשויות להביא לשיפור שיעורי אבחנה מוקדמת והישרדות החולים (Cancer)

    בדיקות סקר לסרטן ריאות עשויות להביא לשיפור שיעורי אבחנה מוקדמת והישרדות החולים (Cancer)

    בדיקות סקר לסרטן ריאות מלוות באבחנת הממאירות בשלבים מוקדמים יותר עם שיעורי הישרדות טובים יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Cancer. החוקרים מסבירים כי מחקרים אקראיים הדגימו תועלת הישרדותית עם בדיקות סקר על-בסיס בדיקת CT במינון נמוך לזיהוי סרטן ריאות, אך היתרונות הקליניים אינם ברורים והיקף בדיקות סקר לסרטן ריאות נותר נמוך. […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה