קרדיולוגיה

האם יש מקום להתערבות כלילית מילעורית במספר עורקים בחולים עם אוטם לבבי והלם קרדיוגני? (N Engl J Med)

התערבות כלילית מילעורית במספר עורקים במהלך פרוצדורה יחידה לרוב אינה מובילה לתוצאות טובות בחולים עם אוטם לבבי חד והלם קרדיוגני ועדות לנגעים חוסמים במספר עורקים כליליים, כך עולה מתוצאות מחקר אקרא חדש, הקורא תיגר על המקובל כיום. מנתוני מחקר CULPRIT-SHOCK (Culprit Lesion Only PCI vs Multivessel PCI in Cardiogenic Shock) עלה כי ההישרדות טובה יותר משמעותית לאחר התערבות בנגע האחראי לאוטם הכלילי בלבד, בהשוואה לגישה אגרסיבית יותר בקרוב ל-700 חולים כאלו שטופלו במרכזים שונים ברחבי אירופה.

ברקע למאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מסבירים החוקרים כי בחולים עם אוטם חד של שריר הלב והלם קרדיוגני, רה-וסקולריזציה מוקדמת של הנגע האחראי לאוטם הלבבי מובילה לשיפור התוצאות. עם זאת, מרבית החולים עם הלם קרדיוגני סובלים ממחלה של מספר עורקים כליליים וקיימת מחלוקת באשר לשאלה אם יש לטפל בכל ההיצרויות ולא רק בזו האחראית לאוטם החד.

להערכת הנושא, החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, במהלכו חולקו באקראי 706 חולים עם מחלה של מספר עורקים כליליים, אוטם חד של שריר הלב והלם קרדיוגני, לאחת משתי גישות רה-וסקולריזציה ראשונית: התערבות כלילית מילעורית של הנגע האחראי לאוטם בלבד, עם אפשרות רה-וסקולריזציה של הנגעים האחרים בפרוצדורות עוקבות, או התערבות כלילית מילעורית במספר עורקים.

התוצא העיקרי היה תוצא משולב שכלל תמותה או אי-ספיקת כליות חמורה, שהובילה לטיפול כלייתי חליפי בתוך 30 ימים מההקצאה האקראית. תואצי בטיחות כללו דימום ואירועים מוחיים.

לאחר 30 ימים, התוצא העיקרי של תמותה או טיפול כלייתי חליפי תועד ב-158 מבין 344 חולים (45.9%) בקבוצת הטיפול בנגע האחראי לאוטם בלבד וב-189 מבין 341 החולים (55.4%) בקבוצת ההתערבות בכלל העורקים החסומים (סיכון יחסי של 0.83, p=0.01). הסיכון היחסי לתמותה בקבוצת החולים לאחר התערבות בנגע האחראי לאוטם הלבבי בלבד, בהשוואה להתערבות בכל העורקים המוצרים עמד על 0.84 (p=0.03) והסיכון היחסי לטיפול כלייתי חליפי עמד על 0.71 (p=0.07).

הזמן עד התייצבות המודינאמית, הסיכון לטיפול בקטכולאמינים ומשך טיפול זה, רמות טרופונין לבבי וקריאטין-קינאז ושיעורי דימום ואירועים מוחיים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלה של מספר עורקים כליליים עם אוטם חד של שריר הלב והלם קרדיוגני, הסיכון לתמותה או כשל כלייתי חמור בתוך 30 ימים היה נמוך יותר במקרים בהם ההתערבות הכלילית הראשונית התמקדה בנגע האחראי לאוטם הלבבי, בהשוואה להתערבות מיידית במספר עורקים כליליים מוצרים.

N Engl J Med 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה