כ 30% מהתמותה העולמית נעוצה באירועי אוטם ושבץ, והמובילה בתחלואה הקרדיווסקולרית הינה המחלה הכלילית. ההתקדמות שחלה בטיפול ההתערבותי (בעל חשיבות מכרעת בעיקר בשלב החריף), והתרופתי באספקטים השונים, הפחיתו את התמותה הכלילית ב35% לעומת התקופה שלפני 1995, וגרמה לעליה מתמדת במספר המטופלים עם מחלה כלילית, יציבה לכאורה, אם כי עדיין בסיכון לא מבוטל.
הניתוח הנוכחי מתאר את הטיפול ואת תוצאיMACEבחלק האוסטרי ( 424 מטופלים) מתוך מרשם בין לאומי (45 מדינות ), תצפיתני, פרוספקטיבי CLARIFY– , אשר מטרתו הייתה לאסוף נתונים משך שנה בין 2009 – 2010 על סטאטוס של מטופלי מחלה כלילית יציבה הכולל: נתונים דמוגרפים, קליניים, גורמי סיכון, טיפול, ותוצאים של 5 שנות מעקב, בין 2010 ל 2015. מחלה כלילית יציבה במטופלים הוגדרה בכאלה שעברו אוטם או רווסקולריזציה בעבר מעבר ל 3 חודשים, או הצרות כלילית מעל 50% , או תעוקה יציבה והוכחה של איסכמיה מיו קרדיאלית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!