איזון הדוק של לחץ הדם, רמות סוכר בדם ופרופיל שומנים לווה בתועלת בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר J-DOIT3 (Japan Diabetes Optimal Integrated Treatment Study for 3 Major Risk Factors of Cardiovascular Disease), שהוצגו במהלך הכנס השנתי של ה-EASD (European Association for the Study of Diabetes).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של טיפול אינטנסיבי לעומת טיפול סטנדרטי לאיזון רמות הסוכר, לחץ דם ושומנים על סיבוכים מאקרווסקולאריים, תמותה מכל-סיבה וסיבוכים מיקרווסקולאריים.

בין 2006 עד 2016, החוקרים גייסו למחקר 2,540 חולים מ-81 מרפאות סוכרת ביפן. כל המשתתפים אובחנו עם סוכרת מסוג 2, היו בגילאי 45-69 שנים, עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של 6.9% ומעלה, בשילוב עם יתר לחץ דם ו/או דיסליפידמיה.

המשתתפים חולקו לטיפול קונבנציונאלי או טיפול מוגבר להשגת יעדי איזון סטנדרטיים או הדוקים של סוכר, כולסטרול ולחץ דם.

חולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי קיבלו ייעוץ כמקובל בהנחיות לשינוי אורחות חיים ומד האצה ומד לחץ דם. אלו בקבוצת הטיפול האינטנסיבי קיבלו הדרכה תדירה יותר מתזונאי ומחנך סוכרת, לצד מד האצה, מד לחץ דם, מד סוכר בדם ועזרה להפסקת עישון, במידת הצורך.תוספת תרופות בקבוצת הטיפול האינטנסיבי בוצעה באופן מדורג.

המאפיינים הבסיסיים של חולים בשתי הקבוצות היו דומים, פרט לכך שבקרב חולים בקבוצת הטפול האינטנסיבי תועדה שכיחות גבוהה יותר של עישון פעיל (26% לעומת 21%) ושכיחות נמוכה יותר של עישון בעבר (29% לעומת 33%).

במהלך המעקב תועדו 133 אירועים שנכללו בתוצא העיקרי (40 מקרי תמותה, 11 אוטמים לבביים, 37 אירועים מוחיים ו-45 פרוצדורות רה-וסקולריזציה) בקבוצת הטיפול הקונבנציונאלי, לעומת 109 אירועים (45 מקרי תמותה, חמישה אוטמים לבביים, 15 אירועים מוחיים ו-44 פרוצדרות רה-וסקולריזציה) בקבוצת הטיפול האינטנסיבי.

עם טיפול אינטנסיבי תועדה ירידה לא-מובהקת בתוצא העיקרי של אוטם לבבי, אירוע מוחי, תמותה, או רה-וסקולריזציה (יחס סיכון של 0.81, p=0.094). עם זאת, לאחר תקנון להבדלים בתחילת המחקר (בעיקר בעישון), זוהתה ירידה מובהקת בסיכון לתוצא משולב זה (יחס סיכון של 0.76, p=0.042).

עם טיפול אינטנסיבי, שיעורי התוצא המשני של אוטם לבבי, אירוע מוחי, או תמותה היו נמוכים יותר, אך עדיין ללא הבדל מובהק סטטיסטית. עם זאת, זוהתה ירידה מאוד ברורה של 58% באירועים צרברווסקולאריים (בעיקר אירועים מוחיים) בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

בקבוצת הטיפול הסטנדרטי תועדו 37 אירועים מוחיים ושלוש פרוצדורות רה-וסקולריזציה צרברווסקולארית. בקבוצת הטיפול האינטנסיבי תועדו 15 אירועים מוחיים ושתי פרוצודורות רה-וסקולריזציה.

שיעור נמוך יותר משמעותית של חולים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי פיתחו נפרופתיה במהלך המעקב: 181 חולים לעומת 257 חולים (ירידה של 32% בסיכון). בדומה, שיעור נמוך יותר של חולים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי פיתחו רטינופתיה סוכרתית או אובחנו עם החמרה של רטינופתיה (317 חולים לעומת 362 חולים, ירידה של 14% בסיכון).

שבעה חולים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי וארבעה חולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי פיתחו היפוגליקמיה חמורה, אך ההיארעות השנתית של היפוגליקמיה חמורה הייתה נמוכה בשתי הקבוצות (פחות מ-0.1%).

באשר לסוג התרופות שהיו בשימוש – בביקור המחקר האחרון, 62% מהחולים בקבוצת טיפול אינטנסיבי נטלו מטפורמין, בהשוואה ל-56.5% מאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי; באשר למעכבי DPP-4 שיעורים אלו עמדו על 51.2% ו-54.2%, בהתאמה; באשר לסולפוניל-אוריאה, השיעורים המקבילים עמדו על 43.7% ו-48.5%, בהתאמה; 29.9% ו-25.5% מהחולים, בהתאמה, נטלו מעכבי אלפא-גלוקוזידז. רק 14.1% מהחולים בקבוצת טיפול אינטנסיבי נטלו אינסולין, כמו גם 9.8% מאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. אגוניסטים ל-GLP-1 ומעכבי SGLT2 ניתנו לפחות מ-5% מכלל החולים בשתי הקבוצות.

מתוך כנס ה-EASD

לידיעה במדסקייפ