מניתוח משני של מחקר גדול בחולים עם טרשת עורקים הוכח כי הפחתת דלקת סיסטמית באמצעות טיפול ב- Canakinumab (אילאריס), מעכב של Interleukin-1beta, הובילה להפחתה משמעותית של שיעורי היארעות סרטן ריאות, כמו גם שיעורי כלל ממאירויות ותמותה עקב סרטן ריאות.

מחקר CANTOS (Canakinumab Anti-Inflammatory Thrombosis Outcomes Study) זכה לכותרות בשנים האחרונת, לאחר שתוצאות המחקר פורסמו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology) ובכתב העת New England Journal of Medicine.

מחקר CANTOS כלל 10,061 חולים עם טרשת עורקים, לאחר אוטם לבבי קודם ודלקת סיסטמית משמעותית, כפי שנקבע לפי ריכוב hs-CRP של 2 מ”ג/ליטר ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בפלסבו או Canakinumab באחד משלושה מינונים (50, 150 או 300 מ”ג) והיו במעקב לאורך 3-5 שנים.

כל המשתתפים לא סבלו ממחלה ממארת בתחילת המחקר, כ-24% היו מעשנים פעילים וכ-47% מעשנים בעבר. בשל היסטוריית העישון וכן רמת hs-CRP גבוהה, העשויה לשמש כסמן לממאירות, החוקרים ציפו למצוא מקרים של סרטן בכלל, וסרטן ריאות בפרט, ולכן כללו במחקר אונקולוגים.

למרות שהמחקר תוכנן במקור להערכת תוצאות קרדיווסקולאריות, החוקרים תיכננו ניתוח נוסף של הנתונים להערכת מחלות ממאירות. לאחר שהמחקר ענה על התוצא הקרדיווסקולארי העיקרי, הפחתת סיכון משולב להתקף לב, אירועים מוחיים ותמותה קרדיווסקולארית בהיקף של 15%, החוקרים מצאו עוד כי חלה ירידה משמעותית בדלקת מפרקים, גאוט ואוסטיאוארתריטיס, הודות לתכונות נוגדות הדלקת של התרופה, אך זאת לצד עליה בסיכון לזיהומים פטאליים.

שיעורי התמותה מכל-סיבה לא היו שונים משמעותית בין קבוצת Canakinumab וקבוצת הפלסבו. עם זאת, החוקרים זיהו ירידה בכלל מקרי התמותה (196 מקרים) בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p=0.0007), אם כי ההבדל בין התרופה והפלסבו היה מובהק סטטיסטית רק במינונים גבוהים (300 מ”ג).

התוצאות העידו על קשר מנה-תגובה ברור יחסי הסיכון לתמותה עקב ממאירות עמדו על 0.86 עם 50 מ”ג, 0.78 עם 150 מ”ג ו-4.9 עם טיפול במינון 300 מ”ג. גם שיעורי התמותה עקב סרטן ריאות היו נמוכים יותר עם Canakinumab (77 חולים), בהשוואה למטופלים בפלסבו (p=0.0002). גם קשר זה היה מובהק סטטיסטית רק עם המינון הכי גבוה (יחס סיכון של 0.23, p=0.0002).

שיעורי היארעות תמותה עקב סרטן ריאות ל-100 שנות-אדם עמדו על 0.30 בקבוצת הפלסבו, 0.20 בקבוצת הטיפול במינון 50 מ”ג, 0.19 עם טיפול במינון 150 מ”ג ו-0.07 עם טיפול במינון 300 מ”ג. החוקרים לא זיהו ירידה משמעותית בתמותה עקב ממאירות מכל סוג אחר, פרט לסרטן ריאות.

בנוסף, תועדה ירידה בהיארעות סרטן ריאות, כאשר התוצאות העידו על שכיחות נמוכה יותר משמעותית של סרטן ריאות (129 מקרים) בקבוצת הטיפול ב- Canakinumab לעומת קבוצת הפלסבו, הן עם מינון 150 מ”ג (יחס סיכון של 0.61) והן עם טיפול במינון 300 מ”ג (יחס סיכון של 0.33).

שיעורי היארעות סרטן ריאות ל-100 שנות אדם עמדו על 0.49 בקבוצת הפלסבו, 0.35 עם טיפול במינון 50 מ”ג, 0.30 עם טיפול במינון 150 מ”ג ו-0.16 עם טיפול ב- Canakinumab במינון 300 מ”ג.

ממצאי מחקר זה מספקים את העדות הראשונה ממחקר אקראי בבני אדם לכך שמעכבי Interleukin-1beta עם נוגדן חד-שבטי Canakinumab מלווה בהיארעות מופחתת של ממאירות פטאלית, סרטן ריאות וסרטן ריאות פטאלי.

Lancet. Published online August 27, 2017

לידיעה במדסקייפ