מטה-אנליזה חדשה תומכת בחשיבות התקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) למניעה ראשונית בחולים עם קרדיומיופתיה איסכמית ולא-איסכמית. בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי, טיפול בהתקני ICD במניעה ראשונית הפחית היארעות מוות פתאומי ומוות מכל-סיבה בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine.
במהלך מעקב ממוצע של 3.2 שנים, טיפול ב-ICD לווה בירידה כוללת בשיעורי התמותה מכל-סיבה מ-28.3% עם טיפול קונבנציונאלי ל-21.4% עם ICD (יחס סיכון של 0.81). היקף הירידה היה דומה בחולים עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית (יחס סיכון של 0.81) וקרדיומיופתיה איסכמית (יחס סיכון של 0.82), אם כי במקרה האחרון ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
שיעורי תמותה פתאומית ירדו מ-12.2% עם טיפול קונבנציונאלי ל-4.4% עם ICD (יחס סיכון של 0.41). שיעורי תמותה פתאומית ירדו בקרב חולים עם קרדיומיופתיה איסכמית (יחס סיכון של 0.39) ונטו להיות נמוכים יותר באלו עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית (יחס סיכון של 0.44, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית).
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה הלבבית ותמותה לא-לבבית, לפי סוג הטיפול שניתן לחולים.
עוד עולה מהתוצאות כי השתלת ICD בתוך 40 ימים מאוטם לבבי או בעת ניתוח לא השפיעה משמעותית על תמותה מכל-סיבה, בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי, בעוד ששיעורי התמותה מכל-סיבה היו נמוכים יותר משמעותית כאשר ההתקן הושתל מאוחר יותר (יחס סיכון של 0.72).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי טיפול ב-ICD הוביל לתועלת הישרדות מובהקת סטטיסטית בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי בחולים ללא-סוכרת, אך לא בחולי סוכרת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בסיכומו של דבר, מהנתונים עולה כי טיפול ICD למניעה ראשונית, בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי, הביא להפחתת היארעות תמותה פתאומית ותמותה מכל-סיבה.
Ann Intern Med 2017
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!