קרדיולוגיה

עליה בסיכון לבבי-כלייתי עם עליה קטנה בריכוז קריאטינין לאחר חסימת ציר רנין-אנגיוטנסין (BMJ)

עליה בריכוז קריאטינין לאחר התחלת טיפול בחסמי ציר רנין-אנגיוטנסין מלווה בעליה בסיכון לבבי-כלייתי בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאחר והסיכון לירידה פתאומית בתפקוד הכלייתי לאחר התחלת טיפול במעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme) ו-ARB (Angiotensin Receptor Blocker), ההנחיות ממליצות על ניטור ריכוז קריאטינין והפסקת טיפול במקרה וריכוז קריאטינין עולה ב-30% ומעלה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 122,363 חולים משני מאגרי נתונים, במטרה לקבוע את הסיכון הלבבי-כלייתי על-רקע עם עליה בדרגה שונה בריכוז קריאטינין לאחר התחלת טיפול במעכבי ACE או ARB.

במרבית החולים (98.3%) תועדה עליה של פחות מ-30%, אך ב-1.7% תועדה עליה של 30% ומעלה. בקבוצת החולים עם עליית קריאטינין של 30% ומעלה תועדה שכיחות גבוהה יותר של נשים, או מחלת כליות כרונית בדרגה בינונית-עד-חמורה, אוטם לבבי קודם, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב לב, או מחלת עורקים היקפית. בחולים אלו תועדה שכיחות גבוהה יותר של טיפול במשתני לולאה או משתנים משמרי-אשלגן.

בהשוואה לעליה קטנה יותר, עליית קריאטינין של 30% ומעלה לוותה בעליה של פי 3.43 בהיארעות מחלת כליות בשלב סופני, היארעות גבוהה יותר ב-46% של אוטם שריר הלב ועליה של 37% בהיארעות אי-ספיקת לב, עם היארעות גבוהה יותר ב-84% של תמותה.

הסיכונים היו הרבה יותר גדולים במהלך השנה הראשונה לטיפול, לאחר מכן חלה ירידה משמעותית בכל תוצאי הסיום.

החוקרים זיהו קשר ברור בין דרגת העליה בריכוז קריאטינין והסיכון לסיבוכים כלייתיים-לבביים בקרב חולים עם עליה של 10-19% בקריאטינין עד אלו עם עליה של 40% ומעלה למחלת כליות בשלב סופני, אוטם שריר הלב, אי-ספיקת לב ותמותה.

לא ברור אם העליה בריכוז קריאטינין לאחר התחלת הטיפול התרופתי נובעת מתהליכים פתופיזיולוגיים המייצגים סמן לסיכון מוגבר או אם מדובר בקשר סיבתי ישיר בין תפקוד כלייתי ירוד וסיבוכים.

מאחר ומדובר במחקר תצפיית, לא ניתן לקבוע סיבתיות. ישנן מגבלות רבות הקשורות בנתונים תצפיתיים למשל, לא ניתן לקבוע מדוע החולים החלו בטיפול במעכבי ACE או ARB דבר העשוי להשפיע מאוד על הפרוגנוזה.

BMJ 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי התערבות דרך העורק הרדיאלי לטיפול במחלת כלי דם היקפית מהווה גישה בטוחה ויעילה כנגד מגוון סוגי מחלה וסקולארית. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי גישה דרך העורק הרדיאלי משמשת יותר ויותר לפרוצדורות כליליות לאור שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים באתר הדיקור ושיפור שביעות הרצון של […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה