האם התועלת של מעכבי ארומטז במניעת סרטן שד עולה על הסיכון הלבבי? (מתוך כנס ה-SABCS)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-SABCS (Can Antonio Breast Cancer Symposium) עולה כי הפרעה בתפקוד אנדותל, סמן המנבא מחלות לב, הינה תופעת לוואי אפשרית של טיפול במעכבי ארומטז בנשים לאחר-מנופאוזה עם סרטן שד. עם זאת, המומחים טוענים כי אין מקום לשינוי אופן הטיפול בסרטן שד, לפחות בשלב מוקדם.

מחקר החתך כלל 36 נשים לאחר-מנופאוזה (גיל ממוצע של 61 שנים), שקיבלו מרשם לטיפול במעכבי ארומטז במטרת ריפוי סרטן שד מתקדם מקומית ו-20 נשים בריאות לאחר-מנופאוזה, ששימשו כביקורות (גיל ממוצע של 59 שנים).

כמחצית מהנשים עם סרטן שד (48.6%) קיבלו טיפול כימותרפי ו-67.7% השלימו טיפול קרינתי. מבין אלו שטופלו במעכבי ארומטז, הרוב טופלו ב-Letrozole (פמרה) (44.1%) או Anastrozole (ארימידקס) (41.2%), כאשר 14.7% טופלו ב-Exemestane (ארומזין). רק 7% טופלו ב-Tamoxifen.

מהתוצאות עלה כי חלה ירידה באלסטיות עורקים גדולים וקטנים, כפי שנמדד לפי EndoPAT, בנשים בקבוצת המקרים, בהשוואה לביקורות, גם לאחר תקנון להבדלים בלחץ דם סיסטולי, עם מדד EndoPAT נמוך יותר משמעותית בקבוצת המקרים (0.8 לעומת 2.7), עדות לפגיעה בתפקוד אנדותל.

מרבית המשתתפות שהיו בסיכון לבבי מוגבר, כפי שנקבע על-בסיס מדדי EndoPAT, לא היו מוגדרות כנשים בסיכון על-בסיס מדד פרמינגהם.

מהנתונים עלה כי תפקוד כלי הדם לא היה שונה בין אם ניתן טיפול כימותרפי, קרינתי, או אם הגידול הממאיר היה בשד ימני או שמאלי. מבין מעכבי ארומטז, Anastrozole לווה בירידה גדולה יותר משמעותית באלסטיות עורקים גדודלים, בהשוואה ל-Exemestane ו-Letrozole. החוקרים לא זיהו קשר בין משך זמן הטיפול התרופתי במעכבי ארומטז ובין מדד EndoPAT.

באופן לא-מפתיע, חציון רמות אסטרדיול היה נמוך יותר משמעותית בנשים שטופלו במעכבי ארומטז, בהשוואה לביקורות (2 לעומת 15 פיקוגרם/מ”ל).

מתוך כנס ה-SABCS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה