כשליש מאוכלוסיית מבוגרים מעל גיל 65 ללא סימפטומים של פרפור פרוזדורים (AF) הנמצאים בסיכון מוגבר לשבץ (ציונים גבוהים במדד CHA2DS2-VASc) ולהופעת AF (עלייה שמאלית מורחבת) הדגימו אפיזודות קצרות של AF שזוהו ע”י מכשיר ניטור מושתל (ICM) במשך תקופה של שנה אחת. לאף אחד מהנבדקים לא הושתל בעבר קוצב או דפיברילטור.

מעבר לכך, כמחצית מהנבדקים המבוגרים יותר שהיו ללא סימפטומים של AF , סבלו כבר משבץ או אירוע מוחי חולף (TIA), או תסחיף סיסטמי מה שמצביע על כך ש-AF קליני אינו מקדים תמיד את האירוע המוחי.

המחקר הוצג במסגרת הכנס השנתי של אירגון הלב האמריקאי (AHA) .

החוקרים מציינים שהמחקר שופך אור על שיעור ה-AF התת קליני באנשים מעל גיל 65 עם סיכון מוגבר לשבץ ועם הרחבת עלייה שמאלית, אך עדיין לא ידוע באיזו מידה טיפול נוגד קרישה יהיה אפקטיבי בהפחתת הסיכון לשבץ בקבוצה זו. לכן, גם יחס העלות/תועלת לביצוע סריקה לזיהוי אוכלוסייה זו תלוי במידת האפקטיביות של הטיפול המונע.

במחקר קודם (מחקר ASSERT) שבו השתתפו אנשים מעל גיל 65 עם יתר לחץ דם, כאשר כ-10% מהם חוו בתוך 3 חודשים טאכי-אריתמיה (הפרעה בקצב פעולת הלב המתבטאת בדופק מהיר ובלתי יציב, AHRE) של מעל 190 פעימות בדקה שנמשכו לאורך יותר מ-6 דקות. באנשים שחוו AHRE היה סיכון של פי 2.5 לשבץ או תסחיף סיסטמי לאורך 2.5 שנות מעקב.

המחקר הנוכחי, ASSERT 2 , תוכנן בכדי לזהות אירועי AF שנמשכו לפחות 5 דקות במטופלים ללא סימפטומים קודמים של AF ואשר לא הושתל בהם קוצב או דפיברילטור.

גוייסו למחקר מטופלים מתוך מרפאות קרדיולוגיות או נוירולוגיות מ-26 אתרים בקנדה והולנד. המטופלים סבלו מכאב חזה טיפוסי, סינקופה, או אי ספיקת לב, וכאלה שעברו הערכה מוקדמת לניתוח קרדיאלי או אנגיוגראם , או חוו בעבר שבץ.

המשתתפים היו מעל גיל 65 ועם ציון CHA2DS2-VASc >2 או דום נשימה בשינה או BMI מעל 30. בנוסף, הייתה אצלם עדות להרחבת עלייה שמאלית (מעל נפח 58 מ”ל או קוטר עלייה שמאלית של מעל 4.4 ס”מ), או ריכוז NT-proBNP >290 pg/Ml .

נכללו 256 מטופלים שעברו השתלה של מכשיר ניטור מסוג Confirm DM2100 (St Jude Medical) ושהיו במעקב של בין 9-18 חודשים (ממוצע 16 חודשים) . הגיל הממוצע היה 74 ו-34% היו נשים. ציון ה- CHA2DS2-VAScהיה 4.1 בממוצע. כ-73% סבלו מיל”ד, כרבע היו סוכרתיים, ו-9% היו עם אי ספיקת לב. ה-BMI הממוצע היה 29 ו-11% אובחנו כסובלים מהפרעת נשימה בשינה. 48% חוו שבץ , TIA או תסחיף ספונטני. בקרב 90% מהמשתתפים הייתע עדות להרחבת העלייה השמאלית בתחילת המחקר, כשהנפח הממוצע היה 77 מ”ל וערך ה- NT-proBNPהממוצע היה 417 pg/mL .

אפיזודות של AF שנמשכו לפחות 5 דקות אובחנו בקרב 34% מהמטופלים במהלך השנה הראשונה. נפח עלייה שמאלית מעל 73.5 היה קשור בסיכון של פי 1.85 (CI 1.133.03; P=0.015) לאירוע AF שנמשך מעל 5 דקות. לעומת זאת, שבץ , TIA או תסחיף בעבר לא העלו את הסיכון להופעת אפיזודת AF (P=0.32) .

החוקרים מציינים ששיעור אירועי ה-AF התת קליניים ב-ASSERT 2 נמצא בטווח של בין 12%-55% שדווח בעבר בקרב אוכלוסיות מגוונות שעברו השתלת מכשירים שונים.

לדעת החוקרים, המידע המתקבל ממחקר זה מוסיף נדבך חשוב כיוון שהמסקנה המרכזית לפיה AF תת קליני הוא נפוץ במטופלים עם וללא שבץ קודם ועם ערכי CHADS-VASc גבוהים היא מידע חשוב חדש. בנוסף לכך, נראה שהממצאים מחלישים את הטענה ש-AF תת קליני שמאובחן לאחר שבץ קשור לסיבתיות.

לדעת החוקרים, מוקדם עדיין על בסיס מחקר זה בלבד בכדי להמליץ על ביצוע ניטור לזיהוי AF תת קליני לאוכלוסייה מעל גיל 65 . הם ממליצים להמתין לתוצאות מחקרי ARTESIA ו-NOAH אשר בוחנים כעת את האפקטיביות של מתן טיפול נוגד קרישה למטופלים עם AF תת קליני .

American Heart Association 2016 Scientific Sessions; November 15, 2016; New Orleans, LA. Abstract S4054

לדיווח במדסקייפ