קרדיולוגיה

הערכת השפעת היסטוריה של ממאירות על תוצאות צנתור כלילי בשל אוטם לבבי חד (מתוך כנס ה-TCT)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-TCT (Transcatheter Cardiovascular Therapeutics) עולה כי בחולים עם היסטוריה של ממאירות, שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר התערבות כלילית מילעורית בשל אוטם חד של שריר הלב גבוהים יותר, בהשוואה לחולים ללא היסטוריה של ממאירות. יתרה מזאת, חולים אלו נותרו באשפוז לפרק זמן ממושך יותר, עם עלויות טיפול גבוהות יותר ושיעור גבוה יותר של סיבוכים על-רקע פרוצדורות רפואיות.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות קרוב ל-3.2 מיליון חולים, ללא היסטוריה של ממאירות, ו-246,081 חולים עם ממאירות ברקע, שהשלימו צנתור כלילי בשל אוטם חד של שריר הלב בין השנים 2002-2013 ונכללו במאגר הנתונים NIS (Nationwide Inpatient Sample), המהווה מדגם מייצג של כ-20% מכלל השחרורים מבתי חולים ברחבי ארצות הברית.

בתחילת המחקר, חולים עם היסטוריה של ממאירות היו מבוגרים יותר משמעותית מאלו ללא ממאירות (70.9 לעומת 62.4 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של נשים (35.2% לעומת 32.2%) ומחלות רקע כולל יתר לחץ דם (68.8% לעומת 64.2%), מחלת כליות כרונית (11.8% לעומת 7.6%), מחלת ריאות חסימתית כרונית (16.3% לעומת 11.7%), אי-ספיקת לב כרונית (21.1% לעומת 18.1%) ופרפור/רפרוף פרוזדורים (15.1% לעומת 10.4%).

בקרב נבדקים ששרדו ממאירות תועדו תוצאות הרבה יותר גרועות לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה לאלו ללא ממאירות, קשר שנותר מובהק סטטיסטית לכל התוצאים לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.

החוקרים מציינים כי על-סמך הנתונים במאגר לא ניתן היה לקבוע את מרווח הזמן בין אבחנת ממאירות ובין התערבות כלילית מילעורית או לתקנן לשאלת מתן טיפול קרינתי או כימותרפי. עם זאת, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בעקבות השתלת תומכני מתכת ערומים או תומכנים מצופי-תרופה.

מתוך כנס ה-TCT

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה