חשיבות טיפול בחסמי ביתא לאחר אוטם שריר הלב בחולים ללא אי-ספיקת לב (BMJ)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ, עולה כי טיפול מוקדם בחסמי ביתא לווה בהפחתת שיעורי תמותה לאחר 30 ימים בחולים לאחר אוטם שריר הלב, כאשר הפסקת הטיפול התרופתי לאחר שנה לא לוותה בעליה בשיעורי תמותה לאחר חמש שנים.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, שכלל 223 מרכזים רפואיים. מדגם המחקר כלל 2,679 חולים עם אוטם חד של שריר הלב וללא אי-ספיקת לב או ירידה בתפקוד חדר שמאל.

התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה לאחר 30 ימים על-רקע טיפול מוקדם בחסמי ביתא (בתוך עד 48 שעות מהאשפוז), לאחר שנה אחת על-רקע הפסקת הטיפול התרופתי, ולאחר חמש שנים.

טיפול מוקדם בחסמי ביתא ניתן ל-77% מהחולים (2,050/2,679 חולים), הטיפול ניתן בשחרור מבית החולים ל-80% מהחולים (1,783/2,217 חולים) ו-89% מהחולים ששרדו לאחר שנה אחת נטלו את הטיפול (1,230/1,383 חולים). שיעורי התמותה לאחר 30 ימים היו נמוכים יותר בחולים שנטלו טיפול מוקדם בחסמי ביתא (יחס סיכון מתוקן של 0.46), בעוד שיחס הסיכון לתמותה לאחר שנה אחת על-רקע טיפול בחסמי ביתא בשחרור מבית החולים עמד על 0.77. המשך טיפול בחסמי ביתא לאחר שנה אחת לא לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר חמש שנים (יחס סיכון של 1.19). מנגד, שיעורי התמותה לאחר חמש שנים היו נמוכים יותר בחולים שהמשיכו בטיפול בסטטינים לאחר שנה אחת (יחס סיכון של 0.42), בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול בסטטינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מטילים ספק בחשיבות טיפול ממושך בחסמי ביתא לאחר אוטם חד של שריר הלב בחולים ללא אי-ספיקת לב או ירידה בתפקוד חדר שמאל.

BMJ, 2016

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה