חוקרים מבוסטון מדווחים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology כי נתונים חדשים מעידים על קשר בין ריכוז סידן נמוך בדם ובין היקף הדימום בחולים עם דימום תוך-מוחי, ולהערכתם הבסיס לקשר הינו הפרעה בתפקודי קרישה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם ריכוז נמוך של סידן בדם מלווה בעליה בהיקף הדימום בחולים עם דימום תוך-מוחי, כפי שנקבע לפי נפח ההמטומה בתחילת הדרך והסיכון להתפשטות המטומה.
מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שכלל 2,103 חולים עם דימום תוך-מוחי במהלך השנים 1994-2015, שטופלו במרכז רפואי אוניברסיטאי.
מבין 2,123 החולים שהשלימו הערכה להתאמה למחקר, 2,103 חולים ענו על קריטריוני ההכללה (גיל ממוצע של 72.7 שנים, 54.3% גברים), מתוכם, 229 (10.9%) עם היפוקלצמיה בקבלה לאשפוז. בחולים עם היפוקלצמיה תועד חציון נפח המטומה גבוה יותר בתחילת המחקר, בהשוואה לאלו עם ריכוז סידן תקין בדם (37 מ”ל לעומת 16 מ”ל). ריכוז סידן נמוך בדם נקשר באופן בלתי-תלוי עם נפח גדול יותר של דימום תוך-מוחי.
1,393 חולים השלימו בדיקת CT חוזרת למעקב ונכללו בניתוח הנתונים להערכת התפשטות ההמטומה. בתת-קבוצה זו, ריכוז גבוה יותר של סידן לווה בסיכון מופחת להתפשטות דימום תוך-מוחי (יחס סיכויים של 0.55), לאחר תקנון לערפלנים אחרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קורלציה בין ריכוז סידן ובין היקף הדימום בחולים עם דימום תוך-מוחי. ייתכן כי ריכוז סידן נמוך מלווה בהפרעת קרישה קלה, המעלה את הסיכון לדימום מוגבר וייתכן כי זהו יעד חדש לטיפול בחולים אלו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!