נעה גינזבורג, BSc

האם קיימת אסטרטגית טיפול הממוענת לכל גורמי הסיכון (ברי השינוי) הידועים ליצירת נזק לכלי הדם בחולים עם סוכרת סוג 2 ומיקרואלבומינוריה? נראה שכן, והיא אף משפרת את חציון ההישרדות במטופלים בשמונה שנים לעומת טיפול רפואי סטנדרטי בסוכרת- כך לפי מעקב ארוך טווח של משתתפי מחקר ה- Steno-2. בנוסף, הטיפול האינטנסיבי הרב מערכתי שניתן במסגרת המחקר עשוי להוריד את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולרים חדשים בכ-50% , לאורך שני עשורים.

לדברי החוקרים, לאורך פרסומי המחקר הם הדגימו יעילות חסרת תקדים באמצעות הטיפול, והראו ירידה משמעותית, עד 50 אחוז בהחמרת המחלה ונזקים לאיברים שונים, בהשוואה לטיפול הקונבנציונאלי. לדברי החוקרים, המעקב ארוך הטווח אחר ממצאי Steno-2 מדגים את הקיימות של גישת הטיפול הזו בסוכרת סוג 2 עם מיקרואלבומינוריה שהוצגה כבר לפני למעלה מעשרים שנה.

המחקר המקורי החל ב-1993 וכלל 160 מטופלים עם סוכרת סוג 2 ומיקרואלבומינוריה שחולקו באופן אקראי לקבלת טיפול מולטי-פקטוריאלי קונבצניונאלי או טיפול מולטיפקטוראילי אינטנסיבי בגורמי הסיכון לסיבוכים של מחלת הסוכרת. הטיפול כלל טיפול תרופתי והתנהגותי אישי (שהדריך לשמירה על תזונה נבונה, פעילות גופנית והפסקת עישון) . בנוסף, אטסרטגית הטיפול כללה חינוך מטופלים שנועד להשאיר אותם בעלי מוטיבציה לערוך שינויים באורח חייהם. החוקרים מציינים כי בתום תקופת המעקב הראשונה, לאחר 7.8 שנים ולאור הנתונים החיוביים, הממצאים הצביעו שיש להציע מבחינה אתית, את הטיפול המועשר-אינטנסיבי גם לכל המטופלים בקבוצת הטיפול הקונבנציונאלית.

כיום, לאחר מעקב חציוני של למעלה מ-21 שנים, מדווחים החוקרים על ממצאיהם. לאחר שכל המטופלים עברו לקבל את הטיפול האינטנסיבי הרב מערכתי, הם ערכו השוואה עכשווית בין הקבוצות ובחנו אם לכמעט שמונה שנות הטיפול הראשוניות והשונות יש עדיין השפעה על הממצאים.

בשנת 2014 מצאו החוקרים כי 69% מהמשתתפם בקבוצת הטיפול הקונבנציונאלית המקורית מתו, לעומת 48% בקבוצת הטיפול האינטנסיבי (כלומר, בקבוצת הטיפול האינטנסיבי הסיכוי לתמותה היה נמוך ב-45 אחוזים). ההישרדות החציונית עמדה על 13.3 שנים בקבוצה שקיבלה בעבר טיפול קונבנציונאלי, פער חציוני של 7.9 שנים לטובת קבוצת הטיפול האינטנסיבית. הזמן החציוני עד לאירוע הלב הראשון היה 8 שנים בקבוצה שקיבלה טיפול קונבנציונאלי לעומת 16.1 שנים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי. כמו כן, תמותה מסיבה של אירוע לב או כלי דם היתה נמוכה ב-62% בקבוצת הטיפול האינטנסיבי לעומת הקבוצה השניה. החוקרים לא מצאו הבדלים בתמותה בין השתי הקבוצות מסיבות שאינן קרדיווסקולריות (מספר המטופלים שעברו אירועי הלב בקבוצת הטיפול האינטנסיבי עמד על 35, לעומת 51 בקבוצה השניה, נתון המצביע על ירידה של 51% בסיכון היחסי ו-20 אחוזים בסיכון האבסולוטי לסבול מאירוע לב וכלי דם בקבוצה הראשונה).

החוקרים כותבים כי מצאו ירידה משמעותית גם בסיבוכים המיקרווסקולריים, בעיניים ובכליות למשל, ובמיוחד להתפתחות של רטינופתיה, נוירפתיה אוטונומית ונפרופתיה סוכרתית.

החוקרים מסכמים כי מחקר המעקב ל- Steno-2 מציג תועלת מרשימה בהתערבות אינטנסיבית, אישית ורחבה לטיפול בחולי סוכרת סוג 2.

המחקר מומן על ידי Novo Nordisk והחוקר הראשי מוכר כבעל אקוויטי בחברה.

Diabetologia. Published online August 16, 2016. Article