מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association ופורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי הטיפול ב-Pioglitazone (אקטוס) מסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת במחצית במטופלים עם עמידות לאינסולין ומחלה צרברווסקולארית.
מניעת סוכרת הוגדרה כתוצא סיום משני של מחקר IRIS (Insulin Resistance Intervention after Stroke), שמצא כי הטיפול באקטוס הפחית משמעותית את הסיכון להישנות אירוע מוחי או אוטם שריר הלב בהיקף של 24% בחולים עם עמידות לאינסולין, ללא סוכרת גלויה והיסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף לאחרונה.
בניתוח הנתונים הנוכחי, מבין 3,876 משתתפים שחולקו באקראי לטיפול באקטוס או פלסבו עם חציון מעקב של 4.8 שנים, התקדמות לסוכרת תועדה ב-3.8% מהמטופלים באקטוס לעומת 7.7% עם פלסבו, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 0.48).
ההבדל תואר בעיקר בנבדקים עם ערכי סוכר בצום של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה (יחס סיכון של 0.41) והמוגלובין מסוכרר של 5.7% ומעלה (יחס סיכון של 0.46).
למרות יתרונות אלו והעלות הנמוכה של התרופה, עלו חששות בטיחות בנוגע למשפחת התרופות ואקטוס בפרט שפגעו בהיקף השימוש בתרופה במהלך השנים האחרונות.
במחקר IRIS, בהשוואה לפלסבו, הטיפול באקטוס לווה בעליה גדולה יותר במשקל (2.6 ק”ג לעומת 0.5- ק”ג, p<0.001), שיעורי בצקת גבוהים יותר (35.6% לעומת 24.9%, p<0.001) ושברים הדורשים אשפוז או ניתוח (5.1% לעומת 3.2%, p=0.003).
החוקרים מדווחים כי לא זוהתה עליה בשיעורי אי-ספיקת לב (3.8% לעומת 3.7%) או אשפוזים בשל אי-ספיקת לב (2.6% לעומת 2.1%), אך זאת ככל הנראה בשל שכיחות נמוכה של מחלה כלילית באוכלוסיית המחקר וניטור הדוק אחר סימני אי-ספיקת לב במהלך המחקר.
סרטן שלפוחית שתן, חשש נוסף עם טיפול בתרופות ממשפחת תיאזולידנדיונים, גם לא היה נפוץ יותר בקבוצת הטיפול באקטוס (0.6% לעומת 0.4%), אם כי המחקר לא היה בעל עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים בגידולים ספציפיים.
החוקרים מאמינים כי לאור הנתונים יש מקום לבחון מחדש את התועלת מול הסיכונים של אקטוס בכדי לקבוע את מיקומה בטיפול בסוכרת.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!